יום שני, 1 באפריל 2019

פירוש התורה - לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים



 כתוב בספר שמות, פרשת בא:
[שמות י כג] לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.  
[תרגום אונקלוס] לָא חֲזוֹ גְּבַר יָת אֲחוּהִי, וְלָא קָמוּ אֲנָשׁ מִתְּחוֹתוֹהִי--תְּלָתָא יוֹמִין; וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲוָה נְהוֹרָא, בְּמוֹתְבָנֵיהוֹן
[תרגום יונתן] לָא חָמוּן גְּבַר יַת אָחוֹי וְלָא קָמוּן אֱנַשׁ מֵאַתְרֵיהּ תְּלָתָא יוֹמִין וּלְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל הֲוָה נְהוֹרָא לְמִקְבּוֹר רַשִׁיעַיָא דִי בֵינֵיהוֹן דְּמִיתַן וְזַכָּאַיָא לְמֶעֱסוֹק בְּמִצְוָתָא בְּמוֹתְבָנֵיהוֹן:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 104]):
"לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים, ולכל בני ישראל היה אור, (לראות איך) לקבר (לקבור) את רשעי (ישראל) שביניהם (שמתו – התוספת שלי, אין בספר הנזכר) , והצדיקים (לראות איך) לעסוק במצוות במושבותיהם."
-          יש פירוש באותו הספר:
בספר מכתם לדוד כאן, מבאר דעת התיב״ע בזה שחלק הצדיקים מרשעים בזה הפסוק, כזה, וז״ל :
ולעניות דעתי, יצא ליב״ע הני תרתי, מדכתיב: ״ולכל בני ישראל״, וכתיב ״במושבותם״, עיין
בספר אור החיים הק׳, ובספר באר מים חיים, לזה פירש: ״ולכל בני ישראל״ שבחוץ, לקבור ברשעים,
ו״במושבותם״ שבבית, לעסוק במצוות, עכ״ל.
-          אפשר לשאול: מה הרמז שבתוספת תרגום יונתן לְמִקְבּוֹר רַשִׁיעַיָא דִי בֵינֵיהוֹן דְּמִיתַן וְזַכָּאַיָא לְמֶעֱסוֹק
בְּמִצְוָתָא בְּמוֹתְבָנֵיהוֹן:
יכול להיות תירוץ לעובדה שהיה אור במושבות בני ישראל. אפשר לשאול: למה אור לרשעים שבבני ישראל? תוספת תרגום יונתן מפרשת שאותו האור שבמושבות ישראל משמש כנגד הרשעים, אבל לטובת הצדיקים.
יש בזה, אולי, דבר מעניין: אמרו חז"ל, אם יורד גשר כולם נרטבים, צדיקים ורשעים כאחד. יכול להיות שזה ביטוי לסולידריות שבעם ישראל, 'עם ישראל ערבים זה לזה', צדיקים ורשעים כאחד.
אבל, התוספת של תרגום יונתן מרמזת שאותו האור יכול להיות לרעת הרשעים, אבל לטובת הצדיקים. ז"א, אותו הדבר יכול להיות לשתי מטרות שונות זו מזו, להביא טובה לצדיקים, אבל, להבדיל אלף הבדלות, להביא רעה לרשעים. זה רמז מעניין מאד, וחשוב מאד. כדאי שנזכור זה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה