פירוש התורה - דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב ג] דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה:  וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת. 

[תרגום אונקלוס] מַלִּילוּ, עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵימַר, בְּעַסְרָא, לְיַרְחָא הָדֵין:  וְיִסְּבוּן לְהוֹן, גְּבַר אִמַּר לְבֵית אַבָּא--אִמְּרָא לְבֵיתָא. 

[תרגום יונתן] מַלִילוּ עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימַר בְּעַשְרָא לְיַרְחָא הָדֵין זִמְנֵיהּ קָבִיעַ בַּהֲדָא זִימְנָא וְלָא לְדָרַיָא וְיִסְבוּן לְהוֹן אִימַר לְבֵית גְּנִיסְתָּא וְאִין סַגִּיאִין מִמִּנְיָנָא יִסְבוּן אִימְרָא לְבֵיתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 114]):

"דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר: בעשור לחודש הזה, זמנו של לקיחת פסח זה קבוע, רק בפעם הזאת, אבל לא לדורות, ויקחו להם איש שה למשפחת בית אב, ואם רבים הם מן המנין, יקהו שה לבית ."

-          יש כאן אולי רמז לתוקף הוראת השעה, במעשה ההלכה.

-          אפשר אולי לשאול, למה השינוי בין מה שקרה במצרים לבין מה יהיה לדורות. אולי נמצא תשובה

בפסוקים הבאים.