פירוש התורה - וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב כט] וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. 

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, וַייָ קְטַל כָּל בֻּכְרָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, מִבֻּכְרָא דְּפַרְעֹה דַּעֲתִיד לְמִתַּב עַל כֻּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ, עַד בֻּכְרָא דְּשִׁבְיָא דִּבְבֵית אֲסִירֵי; וְכֹל, בֻּכְרָא דִּבְעִירָא.

[תרגום יונתן] וַהֲוָה בְּפַלְגוּת לֵילְיָא דַּחֲמֵיסַר וּמֵימְרָא דַיְיָ קָטַל כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבִּיר בּוּכְרָא דְפַרְעה דְּעָתִיד לְמִיתַּב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ עַד בּוּכְרַיָיא בְּנֵי מַלְכַיָא דְאִשְׁתְּבִין וְאִינוּן בֵּי גוֹבָא מִתְמַשְׁכְּנִין בְּיַד פַּרְעה וְעַל דַּהֲווֹ חָדָן בְּשִׁעְבּוּדְהוֹן דְּיִשְרָאֵל לָקוּ אוּף הִינוּן וְכָל בּוּכְרֵי בְּעִירָא מֵתוּ דְּמִצְרָאֵי פַּלְחִין לְהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית:

"והיה בחצי הלילה של חמישה עשר (בניסן), ומאמר ה' הרג כול בכור בארץ מצרים, מבן בכורו של פרעה, שעתיד לשבת על כיסא המלכות, עד בכורות בני המלכים שנלקחו בשבי והם בגוב [(ז') בור, מאורה, חור, מערה, מכרה; תוך, פנים] המשמשים כמשכון בידי הפרעה, ועל שהיו שמחים בשעבודם של ישראל לקו אף הם. וכול בכורות בצאן מתו, (צאן) שהמצרי היה עובד להם (עבודה זרה, עבודת אלילים)."

גּוּבָּא דְאַרְיָיוָותָא   -   גּוֹב הָאֲרָיוֹת

אִינוּן   -   הֵם

חדא – to be glad (מילון יאסטרוב) – לשמוח

-          תרגום יונתן מוסיף פַּרְעה וְעַל דַּהֲווֹ חָדָן בְּשִׁעְבּוּדְהוֹן דְּיִשְרָאֵל שבעברית ועל שהיו שמחים

בשעבודם של ישראל.

תרגום יונתן נותן תשובה לשאלה שנשאלת אולי מתחילת הפרשה: למה לקו במכות מצרים גם העבדים שבמצרים, גם השכבות הנמוכות, ולא רק פרעה והמשרתים שלו. התשובה היא, שאלה שמחו בשעבוד בני ישראל, שמחו בצרות של בני ישראל. יש כאן רמז חשוב, כמה מסוכנת תכונת שימחה לאיד, שבגללה לקו במכת בכורות גם העברים המצרים, וגם שבויי מלחמה שבמצרים.

-          תרגום יונתן מוסיף וְכָל בּוּכְרֵי בְּעִירָא מֵתוּ דְּמִצְרָאֵי פַּלְחִין לְהוֹן שבעברית וכול בכורות בצאן מתו,

(צאן) שהמצרי היה עובד להם (עבודה זרה, עבודת אלילים).

תרגום יונתן מסביר ומפרש למה הקב"ה מכה גם בבכורות הצאן. הסיבה היא שהמצריים היו עובדים עבודה זרה לצאן, הצאן היו האלילים שלהם. לכן, הקב"ה מכה גם בהם, כאות על כוחו וגדולתו, וגם כדי להרחיק את בני ישראל מטומאת העבודה הזרה שבמצרים.

-          תרגום יונתן מוסיף תיאור ציורי יפה מאד על שבויי המלחמה במצרים, שהיו אמורים להיות בצד בני

ישראל, שהיו גם הם עבדים. אבל בגלל שימחה לאיד, ובגלל הגאווה שלהם, שבויים אלה שמחו וצחקו על הקשיים הגדולים ביותר של בני ישראל במצריים. ולקו גם הם במכות מצריים, כולל מכת הבכורות.