יום שישי, 19 באפריל 2019

פירוש התורה - וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים



כתוב בספר שמות, פרשת בא:
[שמות יב י] וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ
[תרגום אונקלוס] וְלָא תַּשְׁאֲרוּן מִנֵּיהּ, עַד צַפְרָא; וּדְיִשְׁתְּאַר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא, בְּנוּרָא תֵּיקְדוּן.
[תרגום יונתן] וְלָא תְשַׁיְירוּן מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא וּדְאִשְׁתַּיֵּיר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא תַּצְנְעִנֵּיהּ וּבְאוֹרְתָּא דְּשִׁתְּסַר בְּנוּרָא תוֹקְדוּן דְּלֵית אֶפְשַׁר לְמִיתוֹקְדָא מוֹתַר נִיכְסַת קוּדְשַׁיָא בְּיוֹמָא טָבָא
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 118]):
"ולא תותירו ממנו עד בוקר, והנותר ממנוי עד בוקר תצנעהו, ובערב שישה עשר בניסן באש תשרופו, שאי אפשר לשרוף נותר זבחי קודש ביום טוב."
-          יש כאן אולי דבר מעניין: תרגום יונתן מגלה הלכות בדברי הקב"ה לפני מתן התורה. אלה מצוות
שהקב"ה מצווה אותנו באופן ישיר וברור. ויש עוד מצוות והלכות כאלה, למשל 'פרו ורבו'. המצווה 'פרו ורבו' נאמרה על ידי הקב"ה לכול האומות. לעומת זאת, המצווה על אכילת קרבן הפסח נאמרה אך ורק לבני ישראל. אותו הדבר על מצוות המילה. מצוות אלה שהקב"ה ציווה, מצווה, ויצווה אך ורק את בני ישראל, את עם ישראל, הם בעצם אבני דרך בהקמת עם ישראל, ובקיומו, לעולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה