וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ה] וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעוּלֵימוֹהִי, אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חֲמָרָא, וַאֲנָא וְעוּלֵימָא, נִתְמְטֵי עַד כָּא; וְנִסְגּוֹד, וּנְתוּב לְוָתְכוֹן.

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעוּלֵימוֹי אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חַמְרָא וַאֲנָא וְעוּלֵימָא נִתְמְטֵי עַד כָּא לִבְּחוּנֵי אִין יִתְקַיֵים מַה דְאִתְבַּשְרִית כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ וְנִסְגוֹד לְמָרֵי עַלְמָא וְנָתוּב לְוַתְכוֹן:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר אַבְרָהָם מֵימְרֵיהּ דַיְיָ יִזְדַמֵן לִי אִימְרָא וְאִין לָא אַתְּ הוּא לְעָלָתָא בְּרִי וְהַלִיכָן תַּרְוֵויהוֹן כַּחֲדָא בְּלֵב שֶׁפִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 217]):

"ויאמר אברהם אל נערין: המתינו ועכבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נגיע עצמינו עד כה, לבחון אם קיים מה שנתבשרתי: "כה יהיה זרעך", ונשתחווה לריבון העולם, ונשובה אליכם."

-          יש אולי בתוספת ופירושו של תרגום יונתן רמז גדול:

לִבְּחוּנֵי אִין יִתְקַיֵים מַה דְאִתְבַּשְרִית כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ שבעברית לבחון אם קיים מה שנתבשרתי: "כה יהיה זרעך".

אברהם אבינו ידע למה הוא הולך, לעקידת יצחק, להקריב את יצחק על המזבח. אבל, אברהם אבינו ידע גם שהקב"ה בישר לו כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:

[בראשית כא יב] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:  כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. 

לפי הפשט, יש סתירה בין שתי האמירות של הקב"ה. לכן, יכול להיות שאברהם ידע, או לפחות היה מנחש, או היה מקווה שעקידת יצחק רק ניסיון היא, ניסיון עבורו, ואולי גם עבור יצחק, בנו.

מה הלקח? אמי, עליה השלום, הייתה אומרת: הקב"ה רק מפחיד, רק מאיים, אבל לא מכה באמת.

נכון, הקב"ה אוהב אותנו, בניו ועבדיו, מרחם עלינו, דואג לנו, משגיח עלינו, הכול אך ורק לטובה.

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ואמר אברהם: מאמר ה', אולי תזדמן לי כבשה, ואם לא, אתה הוא לעלה, בני. והלכו שניהם בלב רגוע."

-          לעניות דעתי, המובן כאן, בירושלמי (קטעים), דומה למה שנאמר בתרגום יונתן. אברהם מקווה למצוא כבשה לעולה, במקום בנו, יצחק. אבל, אם לא, יצחק יעלה לעולה. ושניהם שלמים עם זה. אבל, שניהם, רגועים ובטוחים שהקב"ה ירחם עליהם.

לעניות דעתי, התרגומים יפים ביותר, מלאים רגש, אכפתיות, ואנושות. הכול, עם אמונה שלמה בציווי הקב"ה, ברחמיו, והשגחתו.

ג' תרגום אונקלוס דומה למקרא.