בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת
חיי שרה:
[בראשית כד ג] וְאַשְׁבִּיעֲךָ--בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם,
וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ: אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת
הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.
[תרגום אונקלוס] וַאֲקַיֵּים
עֲלָךְ--בְּמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא, וֵאלָהָא דְּאַרְעָא:
דְּלָא תִּסַּב אִתְּתָא, לִבְרִי, מִבְּנָת כְּנַעֲנָאֵי, דַּאֲנָא יָתֵיב
בֵּינֵיהוֹן.
[תרגום יונתן]
וְאוֹמִינָךְ בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָא דְמוֹתְבֵיהּ בִּשְׁמֵי
מְרוֹמָא הוּא אֱלָהָא דְשׁוּלְטָנֵיהּ עַל אַרְעָא דִי לָא תִיסַב אִיתָא
לִבְרִי מִבְּנַתְהוֹן דִכְנַעֲנָאֵי דִי אֲנָא יָתִיב בֵּינֵיהוֹן:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 234]):
" ואשביעך בשם מאמר של ה׳ אלקים אשר מושבו בשמיי מרום, הוא האלקים אשר ממשלתו על הארץ, אשר לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אני יושב בקרבם."
במבט ראשון, תרגום יונתן דומה למקרא. אבל יש בו
תוספת:
מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָא דְמוֹתְבֵיהּ בִּשְׁמֵי
מְרוֹמָא הוּא אֱלָהָא דְשׁוּלְטָנֵיהּ עַל אַרְעָא שבעברית מאמר של ה׳ אלקים אשר מושבו בשמיי מרום, הוא האלקים אשר ממשלתו על הארץ.
באותו ספר יש פירוש יפה
לתוספת זאת:
" בספר אהבת יונתן כאן, מפרש כוונת אברהם אע״ה, להוציא מלבו דעת האומות הקדמוניות (נמרוד
וחבריו), שהביא הרפכ״ם בספר המורה (שסברו) שרם ה׳ ומושבו בשמים ממעל, ואין כבודו להשגיח בשפלים אשר על הארץ, והשגחת יושבי טבור הארץ תלויה על המערכת, והיא הנהגה מזליית, לא השגחה שמיימית. והודיע אברהם לאליעזר, כי ענין בת פלוני לפלוני בארץ , הוא גם כן מן השמים, ואף ״כי רם ה׳״, (אעפ״כ) ״שפל יראה״. והוא וזרעו הם למעלה ממערכת המזלות, כאו׳ (שבת קנו.) אין מזל לישראל. "
ב'
תרגומים
דומים למקרא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה