בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:
[בראשית כב י] וַיִּשְׁלַח
אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.
[תרגום
אונקלוס] וְאוֹשֵׁיט אַבְרָהָם יָת יְדֵיהּ, וּנְסֵיב יָת סַכִּינָא,
לְמִכַּס, יָת בְּרֵיהּ.
[תרגום יונתן] וְאוֹשִׁיט אַבְרָהָם יַת יְדֵיה וּנְסֵיב יַת
סַכִּינָא לְמֵיכַס יַת בְּרֵיהּ עָנֵי וַאֲמַר יִצְחָק לְאָבוֹי כְּפוֹת יָתִי
יָאוֹת דְלָא אֲפַרְכֵיס מִן צַעֲרָא דְנַפְשִׁי וְנִדְחֵי לְגוֹבָא דְחַבְּלָא
וְיִשְׁתַּכַּח פְּסוּלָא בְּקָרְבָּנָךְ עֵינוֹי דְאַבְרָהָם מִסְתַּכְּלָן
בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק מִסְתַּכְּלַן לְמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא
יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹם וְאַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹם עָנְיַן מַלְאֲכֵי
מְרוֹמָא אִיתוּן חָמוּן כְּדֵין יְחִידָאִין דְאִית בְּעַלְמָא חַד נְכַס וְחַד
מִתְנְכֵס דְנָכַס לָא מְעַכֵּיב וּדְמִתְנְכֵיס פָּשִׁיט צַוְורֵהּ:
א' תרגום יונתן בעברית
([שרת"י במדינות – בראשית דף 218]):
"ואברהם
הושיט את ידו וייקח את סכין לשחות את בנו. ענה ואמר יצחק לאביו: כפות אותי הטב,
אשר לא אפרכס מהצער של נפשי, ואהיה נדחה לבור גיהינום (על שלא אקיים מצוות בוראי
ומצות כיבוד אבי), ויהיה נמצא הפסול בקרבנך. עיניו של אברהם מסתכלים בעיניו של
יצחק, ועיניו של יצחק מסתכלים אל מלאכי מרום, יצחק היה רואה אותם, ואברהם לא ראה
אותם, ענו מלאכי המרום: בואו וראו שני צדיקים יחידים אשר יש בעולם, אחד שוחט, ואחד
נשחט, השוחט אינו מעכב, והנשחט פושט צווארו."
ב' תרגום יונתן דומה עד בדיוק לירושלמי (קטעים) אבל בפסוק קודם [בראשית כב
ו]:
[ירושלמי (קטעים)] וּפְשַׁט אַבְרָהָם יַת יְדֵיהּ
וּנְסִיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכוֹס יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ עָנֵי יִצְחָק וַאֲמַר
לְאַבְרָהָם אָבוֹי אַבָּא כְּפוֹת יָתִי יָאוּת דְלָא בְּשַׁעַת צְעָרִי
אֲפַרְכֵס וְאַעֶרְבְּבָה יָתָךְ וְיִשְׁתַּכַּח קוּרְבָּנָךְ פְּסִיל וְאִידָחִי
לְגוֹבָא דְחַבְּלָה לְעַלְמָא דְאָתִי עֵינוֹי דְאַבְרָהָם הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין
בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּמַלְאֲכֵי
מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹן אַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹן בֵּיהּ
בְּשַׁעְתָּא נְפָקוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא וְאָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין אָתוּן
חָמוּן תְּרֵין צַדִיקִין יְחִידָאִין בְּגוֹ עַלְמָא חַד נְכֵס וְחַד מִתְנְכֵס
דִנְכֵס לָא מְעַכֵּב וּדְמִתְנְכֵס פָּשַׁט צַוְורֵיהּ:
לכן, התרגום בעברית של ירושלמי (קטעים) [בראשית כב
ו] הוא לא מה שכתבתי בפסוק זה [בראשית כב ו] אלא כמו בהמשך:
"והושיט אברהם את ידו ולקח את הסכין לשחוט את
יצחק, בנו. ענה יצחק ואמר לאברהם, אביו: אבא, כפות אותי יפה, כך שבשעת צערי לא
אפרכס (לשנות צבע), ואסבך אותך, ויימצא קורבנך פסול, ואהיה נדחה לבור גיהינום לעולם
הבא (על שלא אקיים מצוות בוראי ומצות כיבוד אבי). עיניו של אברהם היו מסתכלים
בעיניו של יצחק, ועיניו של יצחק היו מסתכלים במלאכי המרום, כאשר יצחק היה רואה
אותם, ואברהם לא היה רואה אותם. באותה השעה יצאו מלאכי המרום ואמרו אלה לאלה: אתם
רואים שני הצדיקים היחידים אשר יש בעולם, אחד שוחט, ואחד נשחט, השוחט לא מעכב,
והנשחט פושט צווארו."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה