פירוש התורה - וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יז] וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם. 

[תרגום אונקלוס] וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ, יָת קָלֵיהּ דְּרָבְיָא, וּקְרָא מַלְאֲכָא דַּייָ לְהָגָר מִן שְׁמַיָּא, וַאֲמַר לַהּ מָא לִיךְ הָגָר; לָא תִּדְחֲלִין, אֲרֵי שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ קָלֵיהּ דְּרָבְיָא בַּאֲתַר דְּהוּא תַּמָּן.

[תרגום יונתן]  וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יַת קָלֵיהּ דְטַלְיָא בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם וּקְרָא מַלְאָכָא דַיְיָ לְהָגָר מִן שְׁמַיָא וַאֲמַר לָהּ מַה לִיךְ הָגָר לָא תַּסְתִּיפִין אֲרוּם שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יַת קָלֵיהּ דְטַלְיָא וְלָא דָן יָתֵיהּ לְפוּם עוֹבְדוֹי בִּשַׁיָא דְהוּא עָתִיד לְמֶעֱבַד אֱלָהֵין בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם חַס עִילוֹי בַּאֲתַר דְהוּא תַּמָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 205]):

"ונשמע לפני ה' את קול הנער בשביל זכותו של אברהם, ויקרא מלאך ה' להגר מן השמיים, ויאמר לה: מה לך הגר, אל תיראי, כי נשמע מלפני ה' את קול הנער, ולא דן אותו לפי מעשיו הרעים שהוא עתיד לעשות, רק בשביל זכותו של אברהם, וריחם (הקב"ה) עליו (ונידון לזכות) באשר הוא שם."

תרגום יונתן מוסיף ומסביר:

-          בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם שבעברית  בשביל זכותו של אברהם .

המצב כאן, עם ישמעאל, דומה למצבו של לוט בסדום. גם לוט ובנותיו נוצלו בגלל זכויותיו של אברהם אבינו, ובגלל קרבתו של לוט לאברהם. וגם כן, יותר מזה, לוט עזר לאברהם אבינו בזה, שלא גילה שאברהם אבינו בעלה של שרה, ולא אחיה, כפי שאברהם אבינו הציג את עצמו לפני פרעה ואבימלך, מלך הפלישתים.

יכול להיות שהמעשה הטוב שישמעאל עשה, שהוא הסכים לעשות ברית מילה. ישמעאל היה בן שלוש עשרה וקצת, כך שהיה ברשות עצמו. ובכול זאת, הוא הסכים לעשות ברית מילה, לפי בקשתו של אביו, אברהם אבינו.

יש בזה רמז גדול: לעשות את המצוות הקב"ה ורצונו מבעוד מועד, כדי שהמעשים שלנו הטובים, כמה שהם מעטים ולא מספיקים, בכול זאת, יעמדו לזכותנו בעת הצורך.

-          וְלָא דָן יָתֵיהּ לְפוּם עוֹבְדוֹי בִּשַׁיָא דְהוּא עָתִיד לְמֶעֱבַד אֱלָהֵין בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם חַס עִילוֹי בַּאֲתַר דְהוּא תַּמָן: שבעברית ולא דן אותו לפי מעשיו הרעים שהוא עתיד לעשות, רק בשביל זכותו של אברהם, וריחם (הקב"ה) עליו (ונידון לזכות) באשר הוא שם

אולי יש כאן שאלה: אמרו חז"ל "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים"  (ר' אלעזר, מדרש תנחומא לפרשת מצורע).

יותר מזה, דינו של בן סורר ומורה מופיע בתורה:

[דברים כאי ח-כא] יח כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה- אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. יט  וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. כ וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא!" כא וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.

תירוץ אפשרי: מחשבות הקב"ה לא כמו שלנו. לכול כלל יש גם יוצא מן הכלל. יכול להיות שמה שנאמר "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים"  מתייחס למלך שאול ואולי למצבים דומים, אבל לא למצבו של ישמעאל. דבר דומה לגבי בן סורר ומורה.

יכול להיות שיש כאן רמז חשוב: לחקור טוב טוב את המקרה, אין שני מקרים דומים זה לזה, תמיד יש לחשוב ולבדוק מחדש, אולי יש פנים שלא שמנו לב עליהם ויכולים לשנות את המצב.