פירוש התורה - וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ו] וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. 

[תרגום אונקלוס] וּנְסֵיב אַבְרָהָם יָת אָעֵי דַּעֲלָתָא, וְשַׁוִּי עַל יִצְחָק בְּרֵיהּ, וּנְסֵיב בִּידֵיהּ, יָת אִישָׁתָא וְיָת סַכִּינָא; וַאֲזַלוּ תַּרְוֵיהוֹן, כַּחְדָּא.

[תרגום יונתן] וּנְסֵיב אַבְרָהָם יַת קִיסֵי דְעָלָתָא וְשַׁוִי עִילוֹ יִצְחָק בְּרֵיהּ וּנְסִיב בִּידֵיהּ יַת אֵישָׁתָא וְיַת סַכִּינָא וְאָזָלוּ תַּרְוֵויהוֹם כַּחֲדָא:

[ירושלמי (קטעים)] וּפְשַׁט אַבְרָהָם יַת יְדֵיהּ וּנְסִיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכוֹס יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ עָנֵי יִצְחָק וַאֲמַר לְאַבְרָהָם אָבוֹי אַבָּא כְּפוֹת יָתִי יָאוּת דְלָא בְּשַׁעַת צְעָרִי אֲפַרְכֵס וְאַעֶרְבְּבָה יָתָךְ וְיִשְׁתַּכַּח קוּרְבָּנָךְ פְּסִיל וְאִידָחִי לְגוֹבָא דְחַבְּלָה לְעַלְמָא דְאָתִי עֵינוֹי דְאַבְרָהָם הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹן אַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹן בֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא נְפָקוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא וְאָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין אָתוּן חָמוּן תְּרֵין צַדִיקִין יְחִידָאִין בְּגוֹ עַלְמָא חַד נְכֵס וְחַד מִתְנְכֵס דִנְכֵס לָא מְעַכֵּב וּדְמִתְנְכֵס פָּשַׁט צַוְורֵיהּ:

א' תרגומים אונקלוס ויונתן דומים למקרא.

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"והוריד אברהם את ידיו, ונטל את הסכין להקריב את יצחק, בנו. ענה יצחק, ואמר לאברהם, אביו: אבא, גלל אותי יפה, שלא בשעת צערי, מתקשט, ומתערבב אתך, וימצא קורבנך, פוסל ואדחה לתוך גוב החבלה לעולם הבא. התבוננות (הסתכלות) של אברהם, והיו משוטטים, בהסתכלות  של יצחק, והתבוננות של יצחק, והיו משוטטים. במלאכי המרום, יצחק היה רואה אותם, אברהם לא היה רואה אותם. באותה שעה יצאו מלאכי המרום, ואומרים אלה לאלה: אתם רואים שני הצדיקים מיוחדים בתוך העולם, אחד שוחט, ואחד נשחט על ידי השוחט. הנשחט לא מעכב, ומוריד צווארו."

הייתי חוזר על ירושלמי (קטעים) בעריכה חופשית שלי J :

"ואברהם לקח בידיו את הסכין, את הסכין שהיה אמור להקריב בו את יצחק, בנו, יחידו, אהובו, בחורו. יצחק רואה אלה, ועונה לאברהם, לאביו: אבא, בבקשה, תלביש אותי יפה, אני לא בשעת צערי, אני מתקשט, ומתייפה. ואני מתערב אתך, תמצא קורבנך, תכין אותו, ותזרוק אותו לתוך בור החבלה, לזכותנו לעולם הבא. אברהם מסתכל אל יצחק, בנו, יצחק מסתכל אל אברהם, אביו, ושניהם משוטטים, מחפשים, ומקווים למצוא את הקורבן. ויצחק רואה את מלאכי השרת, מלאכי המרום, אבל אברהם לא רואה אותם! באותה שעה, יצאו מלאכי המרום, והיו אומרים אלה לאלה: רואים אתם את שני הצדיקים האלה, צדיק וצדיק בן צדיק! אחד השוחט, ואחד הנשחט על ידי השוחט! תראו אתם, מלאכי המרום, איך הנשחט לא מעכב בכלל את המעשה, ואפילו מוריד את צווארו תחת הסכין!"

מלבים מפרש בצורה דומה:

וילכו שניהם יחדו -  ר"ל שהגם שאברהם ידע שהולך לשחוט את בנו ויצחק חשב שיהיה השה לעולה, בכ"ז היו שווים בשמחת לבם לקיים מצות ה', ואחר שגלה אברהם ליצחק שהוא השה לעולה, אמר שנית וילכו שניהם יחדיו, ללמד שבכ"ז הלך יצחק בשמחה כמו אברהם, וכמ"ש במדרש זה לשחוט וזה להישחט:  

-          לכן, אפשר אולי להגיד שניסיון העקידה, היה לשניהם יחדיו, לשוחט ולנשחט, לאברהם וליצחק.