פירוש התורה - וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יד] וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

[תרגום אונקלוס] וְאַקְדֵּים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וּנְסֵיב לַחְמָא וְרֻקְבָּא דְּמַיָּא וִיהַב לְהָגָר שַׁוִּי עַל כַּתְפַּהּ, וְיָת רָבְיָא--וְשַׁלְּחַהּ; וַאֲזַלַת וּטְעָת, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

[תרגום יונתן] וְאַקְדִים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וּנְסִיב לַחֲמָא וְקִרְוָוא דְמַיָא וִיהַב לְהָגָר שַׁוִי עַל כַּתְפָהּ וְקָשַׁר לָהּ בְּמוֹתְנָהָא לְאוֹדוֹעֵי דְאַמְתָא הִיא וְיַת רִיבָא וּפַטְרָהּ בְגִיטָא וְאָזְלַת וְטָעַת מִן אָרְחָא לְמַדְבְּרָא דִסְמִיךְ לְבֵירָא דְשָׁבַע:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 202]):

"וישכם אברהם בבוקר וייקח לחם וחמת מים וייתן להגר, שם על כתפה, וקשר לה (את החמת) במתניה (כדי שלא ייפול ממנה, וגם) להודיע בזה שהיא אמה (שתתראה כעין השפחות), ואת הילד, ופטרה בגט. ותלך (הדר) ותתעי מן הדרך אל המדבר סמוך לבאר שבע."

-          אפשר לשאול, למה היה צריך וּפַטְרָהּ בְגִיטָא שבעברית ופטרה בגט .

אותו הספר, מביא פירושים יפים שהיה מדובר על גט גירושין. מפני שהגר כבר קיבלה גט שחרור כאשר שרה נתנה אותה לאישה לאברהם אבינו.

-          אבל, אם הייתה הגר כאדם חופשי, למה לְאוֹדוֹעֵי דְאַמְתָא הִיא שבעברית להודיע בזה שהיא אמה .

יכול להיות תירוץ: אברהם חשב אולי לקחת את הגר בחזרה, אחרי ששרה תשנה אולי את דעתה כלפי הגר, או כבר לא תהיה סכנה ליצחק מצד ישמעאל, בנה של הגר. לכן, אברהם אבינו רצה אולי להרחיק ממנה גברים, כך שהגר לא תתחתן מחדש.

מפרש רבינו בחיי בן אשר (רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק',  1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא. חי בסראגוסה שבספרד.):

ויתכן לומר כי מה שגירש אותו בלחם ומים שיכלול ענין אחר, והוא שאברהם ראה במראה הנבואה שעתידים בניו להשתעבד תחת ידי ישמעאל, וכי ישנאו אותם שנאה גדולה שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל, ועל כן התנהג אברהם עמו כמו שראוי להתנהג עם השונא ונתן לו לחם ומים, הוא שכתוב (משלי כה, כא): "אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים".

ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.