פירוש התורה - וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת-יַעֲקֹב, וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב, מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו; וְעֵשָׂו אָחִיו, בָּא מִצֵּידוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כז ל] וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת-יַעֲקֹב, וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב, מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו; וְעֵשָׂו אָחִיו, בָּא מִצֵּידוֹ. 

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה, כַּד שֵׁיצִי יִצְחָק לְבָרָכָא יָת יַעֲקוֹב, וַהֲוָה בְּרַם מִפָּק נְפַק יַעֲקוֹב, מִן קֳדָם יִצְחָק אֲבוּהִי; וְעֵשָׂו אֲחוּהִי, עָאל מִצֵּידֵיהּ.

[תרגום יונתן] וַהֲוָה כַּד שֵׁיצֵי יִצְחָק לְבָרְכָא יַת יַעֲקב וַהֲוָה בְּרַם מֵיפַק נְפַק יַעֲקב כְּתַרְתֵּין טְפוּחִין מִלְוַת יִצְחָק אָבוֹי וְעֵשָו אָחוֹי עַל מִצֵידֵיהּ: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 307]):

" ויהי כאשד גמר יצחק לברך את יעקב, ויהי אך יצא יצא יעקב (כערך) שני טפחים (יחידת אורך, כתשע ס"מ) (בין זה לזה) מאת יצחק אביו, ועשו אחיו נכנס מצידו."

כתוב באותו הספר:

" היינו, שכשיעור שני טפחים היו בין יעקב לעשו, ובאהבת יונתן מפרש, שהמתרגם דייק זה מתיבות

״יצא יצא״, ב׳ יציאות. הרומזים על ב׳ טפחים..."

רש"י גם מפרש בצורה דומה:

יצא יצא - זה יוצא וזה בא

-          תרגום יונתן מוסיף כְּתַרְתֵּין טְפוּחִין שבעברית שני טפחים .

אולי, יש כאן רמז, כמה יכולה להיות קרובה הצלחה לכישלון, רק שני טפחים! אבל הכול בהשגחה הפרטית של הקב"ה. לכן, אם יש הצלחה, ההצלחה היא לא שלנו, מפני שהיינו קרובים מאד גם לכישלון, אלא ההצלחה היא של הקב"ה, ה' נתן לנו הצלחה, בהגחתו הפרטית.

ב' תרגומים דומים למקרא.