פירוש התורה - וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כז יג] וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַרַת לֵיהּ אִמֵּיהּ, עֲלַי אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיתוֹן לְוָטַיָּא עֲלָךְ בְּרִי; בְּרַם קַבֵּיל מִנִּי, וְאִיזֵיל סַב לִי. 

[תרגום יונתן] וַאֲמָרַת לֵיהּ אִמֵיהּ אִין בִּרְכַן יְבָרְכִינָךְ יֵיתוֹן עֲלָךְ וְעַל בְּנָךְ וְאִין לְוָטִין יְלַטִטִינָךְ יֵיתוּן עָלַי וְעַל נַפְשִׁי בְּרַם קַבֵּל מִנִי וַאֲזֵיל סַב לִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 296]):

" ותאמר לו אמו: אם ברכות יברכך, יבואו עליך ועל בניך,  ואם קללות יקללך, יבואו עלי ועל נפשי. אבל, שמע בקולי, ולך וקח לי."

-          תרגום יונתן מוסיף אִין בִּרְכַן יְבָרְכִינָךְ יֵיתוֹן עֲלָךְ וְעַל בְּנָךְ וְאִין לְוָטִין יְלַטִטִינָךְ יֵיתוּן עָלַי וְעַל נַפְשִׁי

שבעברית אם ברכות יברכך, יבואו עליך ועל בניך,  ואם קללות יקללך, יבואו עלי ועל נפשי .

רבקה, אמו של יעקב, מוכנה לקחת עליה את הקללות, אם יהיו כאלה, על יעקב בנה. זאת התנהגות של אם למופת, המקריבה את עצמה לטובת בנה.

אפשר אולי לשאול, האם אפשר שמישהו יכול לקחת על עצמו את קללות שמגיעות על מישהו אחר? זה אולי מזכיר, כאשר איש מבוגר, ח"ו חולה, אם באים לבקר אותו, ביקור חולים, כול אחד מהמבקרים לוקח עליו אחד חלקי שישים ממחלת חברו, שמתרפא. ויש אולי עוד שאלות: אפשר לעשות זאת, בעד תשלום? או כמה מן הקללות לקחת?

לפי מיטב זיכרוני, כתוב בתלמוד שאם מישהו שולח גנב לגנוב, הרי הגנב עשם ומקבל עונש, אבל לא מי ששלח את הגנב. לכן, לפי זה, אין לקחת עונש מאחד לשני, אלא, כול אחד לפי העונש שלו. לפי עקרון זה, גם קללה אי אפשר לקחת מאחד לשני.

אולי עוד להגיד, הפסוק הזה נותן הסמכה לביטוי 'כפרה עליך'.

ב' תרגום אונקלוס בעברית:

"ואמרה לו (ליעקב) אמו (רבקה): נאמר אלי בנבואה, שלא יבואו קללות עליך, בני! אבל, תשמע בקולי, לך וקח לי."

תרגום אונקלוס משנה בכלל תוכן הפסוק: "אל תדאג בני, לא יהיו קללות עליך, אל תדאג!"

יכול להיות שאונקלוס בעצמו גם היה מודע לשאלה, האם מותר או אפילו אפשר, שפלוני ייקח על עצמו קללה שניתנה לאלמוני. התשובה היא לא! לכן, אונקלוס מביא בתרגומו תירוץ יפה ביותר, לא תהיה בכלל קללה, אין על מה לחשוש.

לכן, יכול להיות שגם הביטוי 'כפרה עליך' היא מתוך מנהג, ולא הלכה. ביטוי זה משפט דברי הנשים יהודיות מצפון אפריקה.

אבן עזרא מפרש בכיוון דומה:

עלי קללתך - אל תפחד שיקלל; ואם יקלל, תהי קללתו עלי ולא עליך. וזה משפט דברי הנשים. והגאון פירש: עלי להסיר קללתך: