פירוש התורה - וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית כח י] וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. 

[תרגום אונקלוס] וּנְפַק יַעֲקוֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַאֲזַל, לְחָרָן.

[תרגום יונתן] ויצא חַמְשָׁא נִיסִין אִתְעֲבִידוּ לְיַעֲקב בִּזְמַן דִנְפַק מִן בֵּירָא דְשָׁבַע. נִיסָא קַמָא אִתְקַצְרוּ שְׁעוֹי דְיוֹמָא וּטְמַע שִׁימְשָׁא בְּלָא אִשׁוּנֵיהּ מִן קֳדָם דַהֲוָה דְבִירָא מִתְחַמָד לְמַלָלָא עִמֵיהּ. נִיסָא תִנְיָינָא אַרְבַּעְתֵּי אַבְנַיָא דְשַׁוִי אִיסָדוֹי אַשְׁכַּח יַתְהוֹן בְּצַפְרָא לְאַבְנָא חָדָא. נִיסָא תְּלִיתָאָה אַבְנָא דַהֲווֹ כָּל עֶדְרַיָא מִתְכַּנְשִׁין וּמְגַלְגְלִין לָהּ מֵעִילוֹי פֻּם בֵּירָא גִלְגַל יָתָהּ בַּחֲדָא מִן דְרָעוֹי. נִיסָא רְבִיעָאָה דְטָפַת בֵּירָא וּסְלִיקוּ מַיָא לְאַנְפּוֹי וַהֲוָת טַיְיפָא כָּל יוֹמִין דַהֲוָה בְּחָרָן. נִיסָא חֲמִישָׁאָה קָפְצַת אַרְעָא קוּמוֹי וּבְהַהוּא יוֹמָא דְנָפַק אָזַל לְחָרָן:

[ירושלמי (קטעים)] חַמְשָׁא נִיסִין אִתְעֲבִידוּ לַאֲבוּנָן יַעֲקב בְּזִמְנָא דִנְפַק מִבְּאֵר שָׁבַע לְמֵיזַל לְחָרָן. נִיסָא קַדְמָאָה אִתְקַצְרוּ לֵיהּ שָׁעֵי דְיוֹמָא וּטְמָעַת לֵיהּ שִׁמְשָׁא דִי לָא בְאִישׁוּנָהּ מִן בִּגְלַל דַהֲוָה דְבוּרֵיהּ מִתְחַמְדָא לְמַלָלָא עִמֵיהּ. נִיסָא תִּנְיָנָא כֵּיוָן דְנָטַל אֲבוּנָן יַעֲקב רִגְלוֹי מִבְּאֵר שָׁבַע קָפְצַת אַרְעָא קֳדָמוֹי וְאִשְׁתְּכַּח יָתֵיב בְּחָרָן. נִיסָא תְּלִיתָאָה אַבְנַיָא דִנְסַב יַעֲקב אָבוּנָן בְּרַמְשָׁא וְשַׁוִי יַתְהוֹן תְּחוֹת יְסוֹדֵי רֵישֵׁיהּ וְכֵיוָן דְקָם בְּצַפְרָא אַשְׁכַּח דְכוּלְהוֹן לְאֶבֶן חֲדָא וְהוּא אַבְנָא דְאָקִים קְיָימָא קָמָא וְאָרִיק מְשַׁח עַל רֵישֵׁיהּ. נִיסָא רְבִיעָאָה דַהֲווֹן כָּל רַעְיָא מִתְכַּנְשִׁין עֲלָהּ דְאַבְנָא לִגְלָלָא יָתָהּ מֵעִילוֹי פּוּמָא דְבֵירָא וְלָא הֲווֹ יָכְלִין וְכֵיוָן דְאָתָא אֲבוּנָן יַעֲקב וַאֲרֵים יָתָהּ בַּחֲדָא יְדֵיהּ וְאַשְׁקֵי יַת עָנָא דְלָבָן אָחוֹי דְאִימוֹי. נִיסָא חֲמִישָׁיָא כֵּיוָן דַאֲרֵים אֲבוּנָן יַעֲקב יַת אַבְנָא מֵעִילַוֵי פּוּמָא דְבֵירָא טְפַת בֵּירָא וַהֲוַת טַיְיפָא עֶשְרִין שְׁנִין כָּל יוֹמִין דַהֲוָה אָבוּנָן יַעֲקב יָתֵיב בְּחָרָן. אִילֵין חַמְשָׁא נִיסַיָא אִתְעֲבִידוּ לַאֲבוּנָן יַעֲקב בְּזִמְנָא דִנְפַק מִבְּאֵר שָׁבַע לְמֵיזַל לְחָרָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 321]):

" חמשה נסים נעשו ליעקב בעת שיצא מבאר שבע,  

נם הראשון:  נתקצרו שעות של היום, והעריב השמש בל עתו, מפני שהיה הדיבור של ה׳ חומד לדבר אליו (אל יעקב, הייתה נבואה, וכנראה, הנבואה באה בשינה).

הנס השני:  ארבעה האבנים אשר שם מראשותיו, מצא אותם בבוקר (שנהיו) לאבן אחד.

הנס השלישי:  האבן, שהיו כל העדרים מתכנסים (אצלה) ומגלגלים מעל פי הבאר, גלגל אותם באחד מן זרועיו.

הנם הרביעי: שצפה הבאר ועלו המים לקראתו, והיתה צפה כל הימים אשר היה בחרן.

הנם החמישי:  שקפצה הארץ לפניו, ובאותו יום שיצא הלך לחרן."

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

להיטמע - (פ') להיבלע, להיספג, להתערבב, להתערות, להתבולל, להיקלט, להתמזג, להשתרש, לעבור אסימילציה

"חמישה ניסים נעשו לאבינו יעקב בזמן שיצא מבאר שבע ללכת לחרן.

נס ראשון: נתקצרו שעות של היום, והעריב השמש בל עתו, מפני שהיה הדיבור של ה׳ חומד לדבר אליו.  

נס שני: כיוון שיצא אבינו יעקב רגלי מבאר שבע, קפצה הארץ ונמצא (מיד) יושב בחרן.

נס שלישי: אבנים שלקח יעקב אבינו בערב ושם אותם תחת ראשו, וכאשר קם בבוקר מצא כולם כאבן אחת, והיא האבן שהעמיד עומדת ראשונה, ורוקן את השמן על ראשה.

נס רבעי: שהיו כול הרועים מתכנסים על אבן לגלגל אותה מעל פה הבאר ולא היו יכולים, ובא אבינו יעקב והרים אותה ביד אחת, והשקה (יעקב) צאן לבן, אחיה של אמו (של יעקב).

נס חמישי: כיוון שהרים אבינו יעקב את האבן מעל פה הבאר, תוסיף הבאר והייתה נוטפת עשרים שנה, כול הימים שהיה אבינו יעקב יושב בחרן.

אלה חמשת הניסים נעשו לאבינו יעקב בזמן שיצא מבאר שבע ללכת לחרן."

ג' תרגום יונתן וירושלמי (קטעים) דומים.

יכול להיות שתרגומים אלה רצו ליפות את המקרא, לתת יותר קדושה וחשיבות ליעקב אבינו.