פירוש התורה - וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כז מו] וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַרַת רִבְקָה, לְיִצְחָק, עַקִית בְּחַיַּי, מִן קֳדָם בְּנָת חִתָּאָה; אִם נָסֵיב יַעֲקוֹב אִתְּתָא מִבְּנָת חִתָּאָה כְּאִלֵּין, מִבְּנָת אַרְעָא--לְמָא לִי, חַיִין. 

[תרגום יונתן] וַאֲמָרַת רִבְקָה לְיִצְחָק אִיתְעָקִית בְּחַיַי מִן קֳדָם רְגוּז בְּנַת חֵת אִין נְסִיב יַעֲקב אִיתָא רְשִׁיעֲתָא מִבְּנַת חֵת כְּאִלֵין מִבְּנַתְהוֹן דְעַמָא דְאַרְעָא לָמָה לִי חַיִין: 

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף רְגוּז שבעברית רוגז, וגם אִיתָא רְשִׁיעֲתָא שבעברית רשעית.

יכול להיות שתרגום יונתן מתרץ למה לא לקחת מבנות עמי הארץ, אִיתָא רְשִׁיעֲתָא.

-          אפשר אולי לשאול, יכול להיות שיש גם בנות לא רשעיות בין בנות עמי הארץ. מה דינם? מותרות

לנישואין? התשובה היא בוודאי בהחלטיות ובאופן ברור לא!

אפשר לתרץ: עם ישראל, העם היהודי, דת ישראל, אלה דברים של כול העם כאחד, כפי שאמרו חז"ל "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" :

המקור הקדום ביותר בו נאמר משפט זה הוא מדרש ההלכה "ספרא" [ספרא בחוקותי פרק ז, ה]  על הפסוק: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו"  [ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ל"ז] המצוטט גם בתלמוד [תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד ב']

"אינו אומר איש באחיו אלא איש בעוון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה."

לכן, כול פעולה שיהודי עושה, על היהודי לחשוב מה יכולות להיות ההשלכות של פעולתו על יהודים אחרים. במקרה שלנו כאן, אם יהודי נושא גויה, אפילו שהגויה הספציפית הזאת לא רשעית, אבל המעשה שלו יכול להביא לנישואין אחרים, אבל הפעם עם נשות רשעיות. או, על ידי האישה הגויה הלא רשעית, יכולות להיכנס בין היהודים בנות עמי הערץ שהן כן רשעיות.

יכול להיות שדבר דומה יש בשתיית יין, אוכל, ביחד עם עמי הרץ או נוכרים. אחד התירוצים לאיסור, הוא לא לתת עיניים בבנות הארץ הנוכריות. גם כאן אפשר לשאול, ואם אין בנות נוכריות במשתה? גם כאן יש אולי אותם התירוצים שמקודם.

יש אולי עוד נקודה: יכול להיות שגם גיור של עמי הארץ לצורך נישואין, הוא לא תקין. כפי שכתוב בפרקי אבות:

[משנה אבות ה טז] כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן.