פירוש התורה - וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק, וּלְרִבְקָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כו לה] וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק, וּלְרִבְקָה.

[תרגום אונקלוס] וַהֲוַאָה, מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן, עַל מֵימַר יִצְחָק, וְרִבְקָה. 

[תרגום יונתן] וַהֲוָון מְגַחְנָן בְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמִתְכַּוֵינָן לְאַמְרָדָא בְּעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה: 

[ירושלמי (קטעים)] וַהֲוַיַין סַרְהָבִינִין וְאַפְחַת רוּחַ בְּפוּלְחָנָא נוּכְרַיָא וְלָא הֲווֹ מְקַבְּלִין אוּלְפַן לָא מִן יִצְחָק וְלָא מִן רִבְקָה:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 290):

"והיו מצחקין בעבודה זרה, ומתכוונין  במעשיהן הרעים, למרוד ביצחק וברבקה."

-          תרגום יונתן מסביר מעשיו של עשו:

וַהֲוָון מְגַחְנָן בְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמִתְכַּוֵינָן לְאַמְרָדָא בְּעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא שבעברית והיו מצחקין בעבודה זרה, ומתכוונין  במעשיהן הרעים, למרוד

זה בדיוק מה אומרים חז"ל, למה להימנע מחתונה עם עובדי עבודה זרה, עובדי עבודה זרה מביאים גם את היהודים לעבודה זרה. דבר דומה קרה לשלמה המלך, בסוף מלכותו (לפי WIKIPEDIA):

"בזקנותו, נשיו של שלמה היטו את לבבו להקים במות לעבודת אליליהם בירושלים. על פי המסופר הוא הקים לכולן במות בהר הזיתים, וזו אחת הסיבות לכך שנקרעה ממלכת ישראל בימי בנו רחבעם. על פי חוק המלך בספר דברים, אחד האיסורים הוא איסור ריבוי נשים. ככתוב:  וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים. [דברים, יז, יז]

על הקשר בין החוק בדברים לסיפור במלכים עמדו חז"ל:

כתיב, "לא ירבה לו נשים", אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו". וכתיב "ולא ירבה לו סוסים" ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב, וכתיב "ותצא מרכבה ממצרים".

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב'

בסוף ימיו, הקים שלמה מזבחות בסמוך לירושלים, לאלילי הארצות שאיתן התקשר ביחסים מדיניים על ידי נישואיו עם בנות מלכי הארצות הללו. התנ"ך מבקר את שלמה על התנהגותו זו, ומייחס לה את ירידת הממלכה מגדולתה והתפלגותה לאחר מותו של שלמה, כאשר בנו רחבעם המשיך למלוך בממלכת יהודה בלבד.

לדעת חז"ל, ששלמה לא בנה בפועל את המזבחות, ונשיו הן שבנו אותם. אלא שמפני שהוא לא מחה בהן על מעשיהן, נחשב מעשה בניית המזבחות על שמו.

-          תרגום יונתן כותב לְאַמְרָדָא שבעברית למרוד

למרוד ביצחק ורבקה, זה למרוד בהקב"ה.

ב' תרגום אונקלוס בעברית:

"והיו מסרבים ומרגיזים על דברי יצחק ורבקה."

מַרְגְּזִין (נדרים כא ב)   -   מַרְגִּיזִים

תרגום אונקלוס דומה למקרא. 

ג' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

"והיו נחפזים ומפחיתים את רוחם בעבודת נוכרים (עבודה זרה) ולא היו מקבלים תלמוד (תורה) לא מיצחק ולא מרבקה."

אַפְחֲתַהּ   -   הִפְחִיתָהּ

מְסַרְהֵב (ברכות מז א; שבת י א)   -   מְמַהֵר; נֶחְפָּז

ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-          ירושלמי (קטעים) כותב וְלָא הֲווֹ מְקַבְּלִין אוּלְפַן לָא מִן יִצְחָק וְלָא מִן רִבְקָה: שבעברית ולא היו

מקבלים תלמוד (תורה) לא מיצחק ולא מרבקה.

אפשר אולי לשאול, רבקה, אישה, יכולה ללמד תלמוד תורה? יכול להיות תירוץ: עשו היה מקבל מאביו, יצחק. נשות של עשו היו מקבלות מרבקה. בדומה לאברהם ושרה, כאשר אברהם היה מגיר אנשים, ושרה הייתה מגירת נשים.

ד' מצאתי כתוב  "ביאור:בראשית_כו https://he.wikisource.org/wiki/ ":

"רבים מציירים את דמותו של יצחק כמקבילה לחלוטין לזו של אברהם. כך לכאורה עולה גם מדברי מדרש הגדול (על כ"ו, א) "בוא וראה שכל מה שאירע לאברהם אירע ליצחק. אברהם גלה ויצחק גלה. אברהם נסתקפו על אשתו ויצחק נסתקפו על אשתו. אברהם קנאו בו פלשתים ויצחק כך. אברהם הוליד לבסוף ויצחק כך. אברהם יצא ממנו צדיק ורשע ויצחק כך. אברהם היה רעב בימיו ויצחק כך."