פירוש התורה - וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כז כב] וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו. 

[תרגום אונקלוס] וּקְרֵיב יַעֲקוֹב לְוָת יִצְחָק אֲבוּהִי, וּמָשֵׁיהּ; וַאֲמַר, קָלָא קָלֵיהּ דְּיַעֲקוֹב, וִידַיָּא, יְדֵי עֵשָׂו.

[תרגום יונתן]  וּקְרֵיב יַעֲקב לְוַת יִצְחָק אָבוֹי וְגַשְׁשֵׁיהּ וַאֲמַר קָלָא הָדֵין קָלֵיהּ דְיַעֲקב בְּרַם מַמַשׁ יְדוֹי כִּמֵימַשׁ יְדוֹי דְעֵשָו:

[ירושלמי (קטעים)] מְמוּשׁ יְדוֹי מְמוּשׁ יְדוֹי דְעֵשָו:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף ומסביר בְּרַם מַמַשׁ יְדוֹי כִּמֵימַשׁ יְדוֹי דְעֵשָו: שבעברית אבל מציאות ידיו כמציאות ידי עשו.

ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום ירושלמי.

יכול להיות כאן רמז גדול, יותר מתוק מדבש, שיעקב יכול להיות בידיים שלו כמו עשו בידיים שלו, ז"א, יעקב יכול לעשות בידיים שלו דברים דומים לדברים שעושה עשו בידיים שלו. יכול להיות הכוונה לדברים גשמיים, כמו מלחמה והגנה על משפחתו, תחבולים, ואולי עוד. אבל, כול אלה בקול יעקב, ז"א, 'שמדבר בלשון תחנונים' לפי פירוש רש"י.

מלבי"ם מפרש בצורה דומה:

"ויאמר הקל קול יעקב - כבר ביארתי למעלה, שזה היה נסבה מאת ה', שרק באופן זה יקבל יעקב ברכת העה"ז (העולם הזה) שמגיעים לעשו, באופן שהידים שהם כוח הגבורה והגוף מגיעים לעשו והקול שהוא כוח הנפשי מגיע ליעקב, וה' סבב שיעקב יהיה לו גם ידי עשו, ר"ל חוזק הגוף וענייניו, וכן חלה עליו הברכה שקול יעקב וידי עשו יהיו לאחדים, היינו שע"י כוח הנפשי שהוא קול יעקב, יהיה לו גם כוח הגופיי (הגוף, גופני) גבורה ועושר וממשלה, באופן שטובות החיצוניות שיהיו לו, לא יהיה מצד הטבע רק מצד ההשגחה מצד קול יעקב ותורתו, ובעת יופסק קול יעקב ע"י התרשלו מתורת ה' לא יהיה לו גם ידי עשו, ועז"א חז"ל בזמן שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות וכו' אין הידיים ידי עשו, ר"ל כי אז ידי עשו שייכים ליעקב, ובהפך הידיים ידי עשו שייכים לעשו, כי יעקב לא ישיג ידיים אלה רק ע"י קולו ותורתו:"

לעניות דעתי, יש לביטוי זה " הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו " משמעות גדולה ביותר. זה מדבר על יהודי שיש לו יכולת מעשית, ידי עשו. אבל את היכולת המעשית, היהודי מקדש אותה לפי מצוות הקב"ה, קול יעקב. לעניות דעתי, חובה על יהודי להוציא יכולת נפלאה זאת מן הכוח אל הפועל, כפי שכתוב במסכת אבות:

[משנה אבות ד ה] רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (בְּנוֹ) אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד.
וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.