פירוש התורה - וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כז מ] וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.

[תרגום אונקלוס] וְעַל חַרְבָּךְ תֵּיחֵי, וְיָת אֲחוּךְ תִּפְלַח; וִיהֵי כַּד יִעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא, וְתַעְדֵּי נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ. 

[תרגום יונתן] וְעַל סַיְיפָךְ תְּהֵי רָחִיץ עָלִיל לְכָל אָתַר וּמַרְכִיךְ וְתָאִי וּלְאָחִיךְ תְּהֵי מִשְׁתַּעֲבֵּד וִיהֵי אִין רַשִׁיעִי וְתָחִית יַת בְּנוֹי מִלְמִיטַר פִּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּכֵן תְּהֵי פָּרִיק נִיר שִׁעְבּוּדֵיהּ מֵעַל צַוְורָךְ: 

[ירושלמי (קטעים)] וְעַל מָנֵי זְיָינָךְ תְּחִי וְקָדָם אָחוּךְ תֶּהֱוֵי מִשְׁתַּעְבֵּד וְיֶהֱוֵי כַּד יֶהֱוַון בְּנוֹי דְיַעֲקב לַעֲיַין בְּאוֹרַיְיתָא וְנַטְרֵיהּ פִּקוּדַיָא יֶהְוֶיַן מְשַׁוְיָין נִיר שִׁעֲבּוּדָא עַל צַוְורָךְ וְכַד יִמְנְעוּן גַרְמֵיהוֹן בְּנוֹי דְיַעֲקב דְלָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְלָא לְמִיטַר פִּקוּדַיָא הָא בְּכֵן תֶּהֱוֵי פָרִיק נִיר שִׁעְבּוּדֵיהוֹן מֵעַלִוֵי צַוָוארָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 312]):

"ועל חרבך תהיה בוטח, ותבוא לכל מקום בלי רשות הבעלים שלו, ותביא מורך בלבב אנשי המקום, ותהיה משעבד לאחיך, והיה אם יהיו אחיך רשעים, שפורקים מהם עול תורה (ועי״ז) תוריד את בניו מלשמור מצוות התורה, אז תהיה פורק עול שעבודו מעל צווארך. "

-          כתוב באותו הספר:

"ובספר חיי יצחק כאן, מפרש עה״פ ״והיה כאשר תריד וגו׳״, וז״ל: מן התרגום יונתן נראה, דמפרש שא״ל יצחק לעשו: אם תגרום לו לישראל לירד מדרך התורה, אז ״ופרקת עולו מעל צווראך״, ומשום הכי גזרו שמדות על ישראל, רח"ל (רחמנא ליצלן)."

-          ועוד כתוב באותו הספר:

" ועוד עיין בספר עטרת ישועה כאן, שפירש שתיבות ״כאשר תריד״ בגי׳ ״חכמה בינה דעת״ לומר, וז״ל: היינו כאשר יתגבר ח״ו כוח עשו, לטמא את ישראל במחשבה שהוא במוח, ע״י חכמה שלהם ולשונותיהם, אזי יפרוק עולו מעל צוואריך.  ויצחק אבינו צפה ברוח הקודש אשר מלכות אדום יתגבר על זה, וע״כ הבאר, שהיא נגד מלכות אדום נקרא בשם ״שבעה״, רומז נגד שבעה חכמות, שבזה רצה להתגבר על ישראל. וזהו שהיה יצחק כמתעתע ומתפלא לאמור: ״הקל קול יעקב והידיים ידי עשו״, היינו הקול של תינוקות של בית רבן מעורב בו כוח עשו, וזהו ״והידיים ידי עשו״, כי ״ידיים״, היינו כוח ותוקף שהמה מתגברים בכל כחם לטמא זרע ישראל שילמדו בבתי ספר שלהם. וע״ז היה יצחק אבינו ע״ה מתמה ומשתומם מאד, עכ״ל."

            מצאתי באינטרנט תשובת רב על שבעה חכמות:

הגר"א הורה ללמוד את שבע החכמות.

והרי הן, על פי ספר "קול התור":

1. חכמת החשבון, התכונה והמדידה.

2. חכמת הרפואה והצמיחה.

3. חכמת היצירה וההרכבה.

4. חכמת ההיגיון, הדקדוק והמשפט.

5. חכמת התיקון והשילוב.

6. חכמת הניגון והקדושה.

7. חכמת הביגו"ר (=בין גשם ורוח) וכוחות הנפש.

האם אפשר לקבל ביאור, מה פירושה של כל חכמה (לפחות של אלה הפחות מובנות מביניהן)?

תודה רבה!

תוכן התשובה:

שלום וברכה 

אני לא בקיא בתחום.

כך כתב על זה פרופ' דוד אסף:

שבע החכמות - במחשבת ימי הביניים נחלקו תחומי הידע לשבע חטיבות (מתמטיקה, הנדסה, מוזיקה, אסטרונומיה, טבע, תיאולוגיה, פילוסופיה), ובהשאלה הכוונה למי שבקי בכל תחומי הידע האנושי. וכך כתב ר' ישראל משקלוב בהקדמה לספרו פאת השלחן, ירושלים תשי"ט, ה ע"א: "כה אמר [הגר"א] כל החכמות נצרכים לתורתנו הק'[דושה] וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכיר חכמת אלגעברע ומשולשים והנדסה וחכמת מוסיקא ושיבחה הרבה... וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם. רק חכמת הרפואה ידע חכמת הניתוח והשייך אליה... ועל חכמת פילוסופיה אמר שלמדה לתכליתה." המיתוס על בקיאותו המופלאה של הגר"א, שראשיתו עוד בחייו, טופח והתעצם לאחר מותו בידי אורתודוקסים ומשכילים כאחד, וכל חוג השתמש במיתוס זה לצרכים אחרים, ראו: ע' אטקס, "הגר"א וההשכלה - תדמית ומציאות", פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מוקדשים לפרופסור יעקב כ"ץ, ירושלים תש"ם, עמ' קצב-ריז.

כל טוב

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול

טז בשבט התשעג

27 בינואר, 2013

לעניות דעתי, יש לי רושם שהייתה מחלוקת, אפילו גדולה, סביב שבע החוכמות, ובמיוחד סביב האמירות של הגר"א (רבי אליהו בן שלמה זלמן ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א), איך להתייחס ל-"חוכמות הגויים" , וכנראה מה בכלל ההשכלה של תלמיד חכם. לפי התשובה של רב שרלו, הגר"א היה בעד 'שבע החוכמות', כאשר מחבר הספר "שרת"י במדינות – בראשית" היה נגדם.

לעניות דעתי, הנושא מרתק, כאשר גם בימינו קיימת אותה המחלוקת: האם תלמידי חכמים, השכלתם אך ורק תורנית, או בנוסף אמורים ללמוד גם 'שבע החוכמות' או, בשם אחר, מקצוע.

לעניות דעתי, כפי שכתבתי בפסוק הקודם [בראשית כז כב] "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו", אני חושב בדומה להגר"א, ז"א, שיש לחבר בתוך היהודי בין קוֹל יַעֲקֹב לבין יְדֵי עֵשָׂו , בין הרוחניות לבין הגשמיות, כאשר מעלים את הגשמות לדרגה עליונה על ידי הרוחניות שבקול יעקב.

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ועל חרבך תהיה, ולפני אחיך תהיה משועבד, וזה יהיה כאשר בניו של יעקב ילמדו את התורה, וישמרו מצוותיה, ויהיו עושים (בני יעקב = בני ישראל) עול שיעבוד על צווארך, וכאשר אתם (בני עשו) תגרמו שבני יעקב יימנעו מלבוא לחיק התורה, ולא ישמרו מצוותיה, בכך אתה (עשו) תפרוק עול השעבוד שלהם (של בני ישראל) מעל צווארך."

ג' הפסוק הזה ותרגומיו נראים לי מעניינים ביותר.

אפשר אולי לשאול:

האם הדרך היחידה להוריד את העול מעל צוואר בני עשו, הדרך היחידה היא לגרום לעם ישראל להזניח את לימוד התורה, להזניח מצוות התורה?

האם עם ישראל רוצה, מעוניין עוד לשעבד את בני עשו?

מה זאת אומרת בימינו שעבוד בני עשו על ידי עם ישראל?

אין לי תשובה, יש צורך בעיון, לימוד, ומחשבה עמוקים ביותר.