פירוש התורה - וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו, מִי-אָתָּה; וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כז לב] וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו, מִי-אָתָּה; וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר לֵיהּ יִצְחָק אֲבוּהִי, מַאן אַתְּ; וַאֲמַר, אֲנָא בְּרָךְ בֻּכְרָךְ עֵשָׂו. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר לֵיהּ יִצְחָק אָבוֹי וַאֲמַר לֵיהּ מַאן אַנְתְּ וַאֲמַר אֲנָא בְּרָךְ בּוּכְרָךְ עֵשָו:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף וַאֲמַר לֵיהּ שבעברית ואמר לו פעם שניה. כאילו יש הפרדה בין 'יצחק, אביו', לבין 'מאן אנת'. ואז, אפשר לשאול, למי מבין בני יצחק, עשו או יעקב, מתייחס הפסוק?

עוד שאלה: יצחק חשב שמי שניכנס זה יעקב? רמב"ן מפרש:

מי אתה - כאשר אמר לו "יקום אבי" היה חושב שהוא יעקב וידע שאכל מציד עשו וברך אותו ועשה גם הוא מטעמים שיברך גם אותו ולכן שאלו מי אתה לדעת האמת

ועוד שאלה: יצחק בירך את יעקב, אבל לא בכוונה, מפני שיצחק חשב שמברך את עשו. האם הברכה ליעקב, בצורה זאת, ברכה זאת תקיפה? או, אפילו, יעקב קיבל את הברכה מיצחק, באונס? הברכה תקינה, תקיפה?

תשובה: ידוע על הנדר, כאשר אומרים אותו, יש לקיימו. אפשר להסיר אותו, את הנדר, על סמך שיקול דעת מוטעה, אונס, חוסר כוונה או כוונה אחרת מזאת של הנדר. אבל, מי שעשה את הנדר, עליו לבקש זאת, הוא בעצמו. על אישה נשואה יכול בעלה לבקש הסרת הנדר, או על נהרה יכול אביה לבקש הסרת הנדר. אבל, על גבר, הוא בעצמו צריך לבקש הסרת הנדר.

בדומה לנדר, יכול להיות שגם בברכה, כדי להסיר אותה, על המברך לבקש זאת בעצמו. יצחק לא עשה זאת, אפילו ידע על התחבולות של יעקב, ואופי קבלת הברכה. לכן, הברכה של יצחק על יעקב בנו נשארת בתוקף, הברכה קיימת.