פירוש התורה - וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית כט יב] וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. 

[תרגום אונקלוס] וְחַוִּי יַעֲקוֹב לְרָחֵל, אֲרֵי בַּר אֲחָת אֲבוּהָא הוּא, וַאֲרֵי בַּר רִבְקָה, הוּא; וּרְהַטַת, וְחַוִּיאַת לַאֲבוּהָא.

[תרגום יונתן] וְתַנִי יַעֲקב לְרָחֵל אֲרוּם לְאִיתְקַרְבָא עִם אָבוּהָא אָתָא וּלְמֵיסַב חָדָא מִן בְּרַתּוֹי עָנְתָה רָחֵל וַאֲמָרַת לֵית אֶפְשַר לָךְ לְמֵיתַב עִמֵיהּ אֲרוּם גְבַר רַמְאַי הוּא אָמַר לָהּ יַעֲקב אֲנָא רַמְאַי וְחַכִּים יַתִּיר מִנֵיהּ וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַבְאָשָׁא לִי אֲרוּם מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדִי וּכְדִי יָדְעַת אֲרוּם בַּר רִבְקָה הוּא וּרְהָטַת וְתַנִיאַת לְאָבוּהָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 332]):

"ויגד יעקב לרחב (מבוקשו), שכדי להיות קרוב של אביה בא, ולקחת אחת מבנותיו. ענתה רחל ואמרה: אי אפשר לך לשבת עמו (עם לבן), שגבר רמאי הוא. אמר לה יעקב: אני רמאי וחכם יותר ממנו, ואין לו רשות לעשות לי רע, כי מאמר ה' בעזרתי. וידעה (רחל) שבן רבקה הוא, ורצה ואמרה לאביה."

-          תרגום יונתן מוסיף אָמַר לָהּ יַעֲקב אֲנָא רַמְאַי וְחַכִּים יַתִּיר מִנֵיהּ וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַבְאָשָׁא לִי אֲרוּם

מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדִי שבעברית אמר לה יעקב: אני רמאי וחכם יותר ממנו, ואין לו רשות לעשות לי רע, כי מאמר ה' בעזרתי.

רמז אחד, לפי שאמרו חז"ל: "הבא להורגך השכם להורגו".

עוד רמז חשוב ביותר, להאמין בעזרת הקב"ה, אבל ביחד עם התכוננות עצמית.

-          אפשר אולי לשאול, לפי תרגום יונתן, אמרה רחל עָנְתָה רָחֵל וַאֲמָרַת לֵית אֶפְשַר לָךְ לְמֵיתַב

עִמֵיהּ אֲרוּם גְבַר רַמְאַי הוּא שבעברית ענתה רחל ואמרה: אי אפשר לך לשבת עמו (עם לבן), שגבר רמאי הוא. האם דיבור רחל הוא עבירה על המצווה:

[שמות כ יא] כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ.

במבט ראשון אולי כן, מפני שרחל 'מלשינה' על אביה, לבן. אבל, במבט עמוק יותר, רחל שומרת על אביו שהוא בעצמו לא יעשה עבירה, לרמות את יעקב. לכן, יכול להיות שכול 'הלשנה' היא כמו שמירה מלפני יצר הרע, כמו הוכחה. וזה דבר חשוב ביותר!

ב' תרגומים דומים למקרא.