וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג יד]  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. 

[תרגום אונקלוס]  ואמר ה' אלוהים לחויא, ארי עבדת דא, ליט את מכל בעירא, ומכול חית ברא; על מעך תיזיל, ועפרא תיכול כל יומי חייך.

[תרגום יונתן] וְאַיְתֵי יְיָ אֱלהִים תְּלָתֵיהוֹן לְדִינָא וַאֲמַר לְחִוְיָא אֲרוּם עָבַדְתְּ דָא לִיט אַתְּ מִכָּל בְּעִירָא וּמִכָּל חֵיוַת בְּרָא עַל מֵיעָךְ תְּהֵא מְטַיֵיל וְרַגְלָךְ יִתְקָצְּצוּן וּמִשְׁכָךְ תְּהֵי מִשְׁלַח חֲדָא לְשֵׁב שְׁנִין וַאֲרֵיסָא דְמוֹתָא בְּפֻמָךְ וְעַפְרָא תֵיכוֹל כָּל יוֹמֵי חַיָיךְ: 

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' רש"י מפרש:

כי עשית זאת - מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית. שאילו שאלו 'למה עשית זאת?', היה לו להשיב 'דברי הרב ודברי התלמיד - דברי מי שומעין'

מכל הבהמה ומכל חית השדה - אם מבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן? העמידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים:

על גחונך תלך - רגלים היו לו ונקצצו

ג' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"ובא ה' אלקים לשלושתם למשפט (לשפוט אותם) ואמר לנחש כי עשית זאת, ארור (מקולל) אתה (יותר) מכול בהמה ומכול חיית השדה, על בטנך תילך, ורגליך יתקצצו, ואורכך תרגיש להפשיט (ועורך תפשיט) אחת לשבע שנים, ורעל המוות יהיה בפיך, ועפר תאוכל כול ימי חייך"

-          יכול להיות שפירוש רש"י כשור לכתוב בתרגום יונתן וּמִשְׁכָךְ תְּהֵי מִשְׁלַח חֲדָא לְשֵׁב שְׁנִין שבעברית ואורכך תרגיש להפשיט (ועורך תפשיט) אחת לשבע שנים .

-          תרגום יונתן מגזים בעונש הנחש כדי להבליט חומרת מעשיו.

-          בתלמוד, מסכת בבא קמא, כתוב שאם אדם מסית כלב (כלב שלא שלו) על איש, פטור. אבל יש עליו, על המסית,  עונש על ידי שמיים.

אולי פסוק זה מראה שעונש על ידי שמיים יכול להיות הרבה יותר חמור מאשר עונש על ידי בית דין למטה, וגם לדורות, מה שאין בבית דין למטה.