כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג ה]  כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע. 

[תרגום אונקלוס]  ארי, גלי קודם ה', ארי ביומא דתיכלון מיניה, יתפתחן עיניכון; ותהון, כרברבין, חכמין, בין טב לביש. 

[תרגום יונתן] אֲרוּם גְלֵי קֳדָם יְיָ אֲרוּם בְּיוֹמָא דְתֵיכְלוּן מִנֵיהּ וְתֶהֱווֹן כְּמַלְאָכִין רַבְרְבִין דְחַכְּמִין לְמִנְדַע בֵּין טַב לְבִישׁ:

א' תרגום אונקלוס בעברית:

"הרי, גלוי בפני ה', הרי ביום שתאכלו ממנו, מן האילן, יתפתחו עיניכם, ותהיו  כמו אנשים גדולים, הֶחְכַּמְתֶּם בין טוב לבין רע."

ב' תרגום יונתן בעברית:

"כאשר גלוי בפני ה', כאשר ביום שתאכלו ממנו, מן האילן, תהיו כמלאכים, אנשים גדולים, הֶחְכַּמְתֶּם          לדעת בין טוב לבין רע."

ג' רש"י מפרש:

והייתם כאלוהים - יוצרי עולמות:

-          לעומת זה, התרגומים מפרשים ותהיו  כמו אנשים גדולים או תהיו כמלאכים, אנשים גדולים .

התרגומים מפרשים אנשים גדולים, חשובים, חכמים, אבל לא יותר מזה.

-          אפשר אולי לשאול, הקב"ה רצה, התכוון להסתיר, להחביא מאדם וחווה את הדעת טוב ורע? הרי, אם כן, הבחירה החופשית שלהם לא עובדת.

יותר מזה, כתוב בספר תהילים:

[תהילים לד טו] סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

לכן, האנשים אמורים לדעת ולהבדיל בין הטוב לבין הרע.

-          יכול להיות שהקב"ה היה רוצה ללמד אותם מה זה טוב ומה זה רע,  להכין אותם למצב של בחירה חופשית, לפי מאמר חז"ל "יגעת מצאת, לא יגעת לא מצת"  , לא לקבל את הידע חינם.

יכול להיות שהלקח בפסוק זה "שונא מתנות יהי" , יש להתרחק מדברים שבאים ביותר מידי קלות, מתנות, כאילו בחינם.

-          עכשיו, יש לי עוד מחשבה אולי קשורה גם כן לפסוק זה: שלמה המלך ביקש מהקב"ה חוכמה וקיבל, קיבל אותה במתנה, ללא עבודה קשה. אפשר אולי לשאול, למה שלמה המלך כן קיבל, ואדם וחווה לא קיבלו?

יכול להיות כמה תירוצים:

שלמה המלך קיבל לעצמו בלבד. אדם וחווה היו מקבלים עבור עצמם וגם עבור כול האנושות הבאה אחריהם.

שלמה המלך, עם כול חוכמתו שקיבל במתנה מהקב"ה, סיים מלכותו במצב די מביש, עם אלף נשים, ומוקף עבודה זרה.

לכן, יכול להיות שהבקשה הנכונה היא יכולת להוציא מן הכוח אל הפועל, כול אחד לפי מה שהקב"ה מיעד אותו.