וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג טו] וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ:  הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.

[תרגום אונקלוס] ודבבו אשווי, בינך ובין איתתא, ובין בנך, ובין בנהא:  הוא יהי דכיר מא דעבדת  ליה מלקדמין, ואת תהי נטר ליה לסופא. 

[תרגום יונתן] וּדְבָבוּ אֵישַׁוֵי בֵּינָךְ וּבֵין אִתְּתָא בֵּין זַרְעֲיַת בְנָךְ וּבֵין זַרְעֲיַת בְּנָהָא וִיהֵי כַּד יְהוֹן בְּנָהָא דְאִתָּא נַטְרִין מִצְוָתָא דְאוֹרַיְיתָא יֶהֱוְיַן מְכַוְונִין וּמַחְיָין יָתָךְ עַל רֵישָׁךְ וְכַד שַׁבְקִין מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא תֶּהֱוֵי מִתְכַוֵין וּנְכִית יַתְהוֹן בְּעִקְבֵהוֹן בְּרַם לְהוֹן יְהֵא אָסוּ וְלָךְ לָא יְהֵי אָסוּ וַעֲתִידִין אִינוּן לְמֶעֱבַד שְׁפִיוּתָא בְּעִיקְבָא בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא:

א' תרגום אונקלוס בעברית (תרגום שלי J ):

"ואיבה אשית בינך ובין האישה, ובין בנך ובין בנה, הוא (בן האישה) יזכור מה עשית לה בראשונה, ואתה תשמור לה  שם רע (שנאה). "

תרגום אונקלוס מסביר את המקרא הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב כאשר הוא יהי דכיר מא דעבדת  ליה מלקדמין, ואת תהי נטר ליה לסופא שבעברית  הוא (בן האישה) יזכור מה עשית לה בראשונה, ואתה תשמור לה  שם רע (שנאה)

-          תרגום אונקלוס מסביר בפירוש מה הסיבה של העוינות והשנאה בין בני הנחש לבין בני האישה, מעשה הנחש, ההסתה שעשה לפתות ולחטא את האדם וחווה. 

-          יכול להיות שזה רמז לחומרת עונש בידי שמיים, העונש ממשיך לדורות, ואין אפשרות לבטלו.

-          יכול להיות שיש שאלה, אין אפשרות של שלום, של כפרה בין הנחשים לבין האנשים? לעניות דעתי, זאת שאלה מסובכת מאד, מפני שאפשר להשליכה גם ליחסים בין קבוצות של אנשים, בין עמים.

למשל בין עם ישראל לבים עמלק. יכול להיות שפסק ההלכה שבימינו לא יודעים מי זה עמלק, שכול העמים, חוץ מעם ישראל, התערבבו ביניהם ולכן אין זכר לעמים העתיקים, כבר צד בכיוון של השלמה בין דורות אחרונים של עם ישראל לבין צאצאי עמלק. דב דומה גם עבור עמי כנען.

גם לגבי הנחש, אצל אדם יש יותר מודעות לתפקיד החיובי של הנחש בטבע. לכן, יש שמירה על נחשים וזהירות בפניהם.

-          אפשר אולי לשאול, דברים אלה, הם כפירה בדברי התורה?

לעניות דעתי, לא ולא! פשוט, התורה לא בשמיים ולא מעבר הים, אלא כאן, על הארץ. לכן, חז"ל פסקו כך. חז"ל, ולא כול אחד!

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 41]) :

"ואיבה אשית בינך ובין האישה, ובין זרע בניך ובין זרע בניה, והיה כאשר יהיו הבנים של האישה שומרים מצוות התודה, יהיו מכוונים ומכים אותך על ראשך, וכאשר יעזבו מצוות התורה, תהיה מתכוון ונושך אותם בעקביהם, אך להם, (לבני האישה) תהיה רפואה (מנשיכתך), ולך לא תהיה רפואה (ממכותיך ומקללותיך), ועתידים הם (האדם והנחש) לעשות שלום בעקב (בסוף הימים) בימות המלך המשיח."

-          מעניין מאד! תרגום יונתן מתייחס ועונה לשאלה ששאלתי קודם, כשכתבתי על תרגום אונקלוס, האם יכול להיות שלום בין צאצאי האישה לבין צאצאי הנחש. תרגום יונתן כותב וַעֲתִידִין אִינוּן לְמֶעֱבַד שְׁפִיוּתָא בְּעִיקְבָא בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא שבעברית ועתידים הם (האדם והנחש) לעשות שלום בעקב (בסוף הימים) בימות המלך המשיח . אזי, נתפלל לביאת המשיח, במהרה בימינו!

-          תרגום יונתן משתמש באיום הנחש כדי להוכיח את בני ישראל לשמור על מצוות התורה.

-          אולי תרגום יונתן מרמז על ההבדל בין אנשים, צאצאי האישה, בעלי כושר ויכולת מחשבה ולכן תשובה, לבין הבהמה או החיה שאין להם סגולות אלה:

בְּרַם לְהוֹן יְהֵא אָסוּ וְלָךְ לָא יְהֵי אָסוּ שבעברית אך להם, (לבני האישה) תהיה רפואה (מנשיכתך), ולך לא תהיה רפואה (ממכותיך ומקללותיך) .

יכול להיות שזה רמז גם על האנשים שיכולים לבחור בין הנשמה האלוקית לבין הנפש הבהמי. לבני ישראל שבוחרים בנשמה האלוקית יש אפשרות לתשובה וכך להינצל מגזירת הקב"ה.