וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד ח]  וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.

[תרגום אונקלוס] ואמר קין, להבל אחוהי; והוה במהויהון בחקלא, וקם קין על הבל אחוהי וקטליה.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר קַיִן לְוַת הֶבֶל אָחוּהִי אִיתָא וְנִפּוּק תַּרְוֵינָן לְבָרָא וַהֲוָה כַּד נְפָקּוּ תַּרְוֵיהוֹן לְבָרָא עָנֵי קַיִן וַאֲמַר לְהֶבֶל מִסְתַּכֵּל אֲנָא דִבְּרַחֲמִין אִתְבְּרִי עַלְמָא אֲבָל לא בְּפֵירֵי עוֹבָדִין טָבִין הוּא מִדְבַּר וּמְתוּב אַפִּין אִית בְּדִינָא מִן בִּגְלַל מַה אִתְקַבֵּל קֳרְבָּנָךְ וְקָרְבָּנִי מִנִי לָא אִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא עָנֵי הֶבֶל וְאָמַר לְקַיִן בְּרַחֲמִין אִיתְבְּרִי עַלְמָא וּבְפֵירֵי עוֹבָדִין טָבִין הוּא מַדְבַּר וּמֵיסַב אַפִּין לֵית בְּדִינָא וְעַל דַהֲווּ פֵירֵיהּ עוּבָדַיי טָבִין מִדִידָךְ וּקְדָמִין לְדִידָךְ אִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קָרְבָּנִי עָנֵי קַיִן וַאֲמַר לַהֶבֶל לֵית דִין וְלֵית דַיָין וְלֵית עֲלָם אָחְרָן וְלֵית לְמִיתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא וְלֵית לְמִפְרָעָא מִן רַשִׁיעַיָא עָנֵי הֶבֶל וְאָמַר לְקַיִן אִית דִין וְאִית דַיָין וְאִית עָלָם אָחְרָן וְאִית לְמִתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא וְאִית לְמִתְפְּרַע מִן רַשִׁיעַיָא וְעַל עֵיסַק פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין הֲווּ מִתְנַצְיַין עַל אַנְפֵּי בָּרָא וְקָם קַיִן עַל הֶבֶל אֲחוֹהִי וְטָבַע אַבְנָא בְּמִצְחֵיהּ וְקַטְלֵיהּ:

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונת בעברית (תרגום שלי J ):

"ויאמר קין אל הבל אחיו, בוא נצא שנינו החוצה. וכאשר שניהם יצאו החוצה, ענה קין ואמר להבל, מסתכל אני (ורואה) שהעולם נבראה ברחמים (האהבה), אבל לא לפי פירות המעשים הטובים הוא מתנהג, אלא לפי שב רצונו (של הקב"ה) יש בדין.  שכן, בגלל מה התקבל קורבנך וקורבני שממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין, ברחמים נברא העולם ובפרי המעשים הטובים הוא מתנהג, וחשק רצונו אינו בדין, ועל שהן פירות מעשי טובים משלך וקודמים לאלה שלך, התקבל קרבני. ענה קין ואמר להבל, אין דין ואין דיין, ואין עולם הבא, ואין מתן שכר טוב לצדיקים, ואין עונש מן הרשעים. ענה הבל ואמר לקין, יש דין ויש דיין, ויש עולם הבא, ויש מתן שכר טוב לצדיקים, ועונש מן הרשעים. ועל עיסוק בדברים אלה היו רבים בחוץ, וקם קין על הבל אחיו, ושלח אבן במצחו (של הבל) והרגו."

-          לעניות דעתי, מעניין ביותר שאותם השאלות שיש בימינו על העולם הבא, על שכר והעונש, היו לפני אלפיים שנה, ואם בכלל, כבר בבריאת האולם. אותם המחשבות ותובענות יש גם ב-"ספר הכוזרי" של רבי יהודה הלוי ע"ה, הוויכוח בין היהדות, לבין הפילוסופים.

-          לכן, לעניות דעתי, האדם, האנושות לא השתנו מבחינה רוחנית באלפיים השנים האחרונים, וגם לא בשלושת אלפים שנה האחרונים, ואפילו מבריאת העולם. אם יש שינוי, הוא אך ורק בסביבה החומרית של האנושות.