וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג ב] וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ:  מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן, נֹאכֵל.

[תרגום אונקלוס] ואמרת איתתא, לחויא:  מפירי אילן גינתא, ניכול. 

[תרגום יונתן] וַאֲמָרַת אִתְּתָא לְחִיוְיָא מִשַׁאַר פֵּירֵי אִילַן גִינוּנִיתָא אִית לָן רְשׁוּ לְמֵיכַל:

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף, ובעברית (תרגום שלי J ):

"ואמרה האישה לנחש, משאר הפירות של אילנות הגן יש לנו רשות לאכול."

-          חוכמת הנחש היא שהתחיל לדבר עם האישה, והאישה ענתה לו.

לכן, לקח חשוב, לא לדבר עם אנשים שלא מכירים, או שיודעים שהם " חַכִּים לְבִישׁ" , ז"א, חכם לרע, כפי שכתוב בתרגום יונתן בפסוק הקודם. יכול להיות שדבר זה חשוב ביותר דווקא בימינו, בתחום ה-internet, facebook,   ועוד.

            פירוש דומה מופיע גם ברש"י, אבל לפסוק [בראשית ג א]: 

לא תאכלו מכל וגו' - ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פירות, הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו, ויבא לדבר באותו העץ: