כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד יב] כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] ארי תפלח בארעא, לא תוסיף למיתן חילה לך; מטולטל וגלי, תהי בארעא.

[תרגום יונתן] אֲרוּם תִּפְלַח יַת אַרְעָא לָא תוֹסִיף לְמִתַּן חִיל פֵּירָהָא לָךְ מְטַלְטֵל וְגָלֵי תְּהֵי בְּאַרְעָא:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומיפ למקרא.

ב' כמה תרגומים מארמית לעברית:

-          פָּלַח   -   עוֹבֵד (עבודה זרה); עוֹבֵד; עוֹשֶֹה מְלָאכָה

-          חֵיל (גיטין לו ב)   -   כֹּחַ

-          גָּלֵי (מכות ט א)   -   גּוֹלֶה

ג' לפי תרגום עברית עברית (BABYLON):

נע ונד - נווד, אורח פורח, משוטט

לעומת זה, התרגומים מפרשים בפירוש גולה .

ד' יכול להיות שיש כאן רמז, העונש על רצח הוא גלות. יכול להיות שזה עונש על אדם בודד שרצח. אבל, יכול להיות גם רמז לגבי כול העם, כאשר הרצח הופך להיות עניין שבשגרה, ואולי עוד יותר, כאשר הרצח לא נשפט ונענש על ידי מוסדות, בתי הדין של העם.

יכול להיות שגלות מצרים בא אחרי 'רצח' יוסף. גלות בבל בא בעקבות שפיכות הדמים. גלות רומי גם בא אחרי שפיכות הדמים שבירושלים.  

-          לכן, יש להיזהר משפיכות דמים. ואם בכול זאת קורה, להביא את הרצח לחלקו של הרוצח הבודד. ז"א, שלפוט אותו, להעניש אותו, לבודד אותו. כדי לא להחטיא כול העם.