וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג כד]  וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.

[תרגום אונקלוס]  ותריך, ית אדם; ואשרי מלקדמין לגינתא דעדן ית כרוביא, וית שנן חרבא  דמתהפכא, למיטר, ית אורח אילן חייא.

[תרגום יונתן] וּטְרַד יַת אָדָם מִן דְאַשְׁרֵי יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ מַן לְקַדְמִין בֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָא קֳדָם עַד לָא בְּרָא עַלְמָא בְּרָא אוֹרַיְיתָא וְאַתְקִין גִינְתָא דְעֵדֶן לְצַדִיקַיָיא דִיֵיכְלוֹן וְיִתְפַּנְקוּן מִן פֵּירֵי אִילָנָא עַל דִי פְּלָחוּ בְּחַיֵיהוֹן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא בְּעַלְמָא הָדֵין וְקַיְימוּ פִּקוּדַיָא אַתְקִין גֵיהִנָם לְרַשִׁיעַיָיא דִמְתִילָא לְחַרְבָּא שְׁנִינָא אָכְלָה מִתְּרֵין סִטְרִין אַתְקִין בְּגַווָהּ זִיקוּקוּן דִינוּר וְגוּמְרִין דְאֵשָׁתָא לְמִידַן בְּהוֹן לְרַשִׁיעַיָיא דְמָרְדוּ בְּחַיֵיהוֹן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא טַבְתָא הוּא אוֹרַיְיתָא לְפַלְחָהּ מִן פֵּירֵי אִילַן חַיָיא דְאַתְקְנָהָא מֵימַר דַיְיָ לְנַטוֹרְהָא דִיהֵי קְיָים וּמְטַיֵיל בִּשְׁבִילֵי אָרְחָא דְחַיֵי לְעַלְמָא דְאָתֵי: 

א' תרגום אונקלוס בומה למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 47]) :

"ויגרש את האדם ממקום שהשכין כבוד שכינתו מקדם בין שני כרובים, לפני שברא את העולם ברא את התורה, והתקין גן עדן לצדיקים שיאכלו ויתענגו מן פירות האילן על שעסקו בחייהם בתלמוד תורה בעולם הזה, וקיימו המצוות, התקין גיהינום לרשעים, שנמשלה לחרב שנונה האוכלת משני צידיה, התקין בתוכה ניצוצות אש וגחלי אש, לדון בהם הרשעים אשד מרדו בחייהם בעסק התורה, טובה היא התורה לעבדה מפרי עץ החיים אשד התקינו מאמר ה׳ לשמרה שיתקיים ומטייל בשבילי דרכי חיים לעולם הבא."

-          יכול להיות שתרגום יונתן משתמש בגירוש אדם מגן עדן, כדי לפתוח אופק, פתח של תקווה לאנושות. גן עדן לא אבוד, הוא קיים,  אבל הוא קיים לצדיקים. האנושות יכולה לבחור בגן עדן, יש לה בחירה חופשית. כמו כול בחירה, יש לה שני צדדים, כאן גן עדן מול גיהינום. לכן, תרגום יונתן מציג גם את הגיהינום.