וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג ד]  וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.

[תרגום אונקלוס]  ואמר חויא, לאיתתא:  לא ממת, תמותון. 

[תרגום יונתן] בֵּיהּ הוּא שַׁעְתָּא אָמַר חִוְיָא דִלְטוּר עַל בַּרְיֵהּ וְאָמַר לְאִתְּתָא לָא מְמַת תְּמוּתוּן בְּרַם כָּל אוֹמָנָא סָנֵי בַּר אוֹמָנוּתֵיהּ:

א' תרגום יונתן מוסיף מול המקרא ותרגום יונתן.

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 37]) :

"באותה שעה דיבר הנחש רכילות ולשון הרע על בוראו, ואמר אל האשה: "לא מות תמותון", אך כל בן אומן שונא בני אומנותו"

ג' רש"י מפרש:

לא מות תמתון - דחפה עד שנגעה בו. אמר לה: כשם שאין מיתה בנגיעה, כך אין מיתה באכילה:

ד' רמזים ולקחים, לפי תרגום יונתן?

-          דברי רכילות, מפסידים ונענשים גם המספר וגם השומע. כפי שגם הנחש וגם האישה נענשו.

-          לפי תרגום יונתן, יש כפירה ממשית ואמתית מצד הנחש מול הקב"ה. הרי הקב"ה הוא "האבא" שלנו, איך יכול להיות שאבא שונא את ילדיו? תמיד אבא שמח ומאושר כאשר ילדיו עולים יותר ממנו.

יותר מזה, הקב"ה מעל כול התכונות האנושיות כמו שנאה.

כול הדברים האלה היו אמורים 'להדליק נורה אדומה' אצל האישה. אבל לא קרה. אפשר למצוא תירוצים מקלים עבור חווה, האישה, וגם עבור אדם, בעלה. יכול להיות שהיו תמים מידי, לא ידעו שיש גם יצר הרע, חוסר ניסיון כמו לילד קטן. יכול להיות שהקב"ה הוציא אותם מגן עדן לא כעונש אלא מתוך אהבה, לתת להם הזדמנות ללמוד ולהתנסות בדברים אלה, אבל גם כן למצוא מענה על ידי לימוד התורה. אזי, יוכלו לעמוד בפני יצר הרע מרצונם החופשי ובכוחותיהם עצמם.

-          יכול להיות עוד לקח, לפי אמירת החז"ל:

"אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן; 'לא יגעתי ומצאתי'; אל תאמן; 'יגעתי ומצאתי' - תאמן"(בבלי מגילה ו:). 

ז"א, יגעתי ומצאתי' – תאמן , גודל ההנאה כגודל המאמץ, כגודל ההשתדלות.