וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ג ח]  וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן. 

[תרגום אונקלוס]  ושמעו ית קל  מימרא דה' אלוהים, מהליך בגינתא--למנח יומא; ואיטמר אדם ואיתתיה, מן קודם ה' אלוהים, בגו, אילן גינתא. 

[תרגום יונתן] וּשְׁמָעוּ יַת קַל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלהִים מְטַיֵיל בְּגִינוּנִיתָא לִמְנַח יוֹמָא מְטַיִיל בְּגִינָתָא לְתוּקְפָא דְיוֹמָא וְאִיטְמַר אָדָם וְאִנְתְּתֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ אֱלהִים בִּמְצִיעוּ אִילוֹנֵי גִינוּנִיתָא:

א' תרגום יונתן לעברית (התרגום שלי J ):

"ושמעו (אדם וחווה) את קול דיבור ה' אלקים המטייל בגן ההוא (גן עדן) בזמן מנוחת היום מטייל (ה' אלקים) בגן בכעסו של היום והסתתרו אדם ואשתו בפני ה' אלהים באמצע אילני הגן."

ב'  אפשר אולי לשאול למה תרגום יונתן חוזר פעמיים מְטַיֵיל בְּגִינוּנִיתָא לִמְנַח יוֹמָא מְטַיִיל בְּגִינָתָא לְתוּקְפָא דְיוֹמָא שבעברית המטייל בגן ההוא (גן עדן) בזמן מנוחת היום מטייל (ה' אלקים) בגן בכעסו של היום .

-          רש"י מפרש:

לרוח היום - לאותו רוח שהשמש באה לשם, וזו היא מערבית, שלפנות ערב חמה במערב, והם סרחו בעשירית:

-          במבט ראשון, יש ניגוד בין שני הביטויים, מנוחת היום לעומת בכעסו של היום .

יכול להיות בזמן מנוחת היום, ז"א, אחרי הצהריים, אבל האווירה הייתה קשה, מתוחה, כאס באוויר, כאילו כול גן העדן היה יודע על חטא אדם וחווה, אשתו.

יכול להיות שתרגום יונתן מתכוון להדגיש את חומרת המעשה של אדם וחווה, כול הבריאה ידעה וגינתה מעשיהם.