פירוש התורה - וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם--יַעֲקֹב; וָאֹמַר, הִנֵּנִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית לא יא] וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם--יַעֲקֹב; וָאֹמַר, הִנֵּנִי.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר לִי מַלְאֲכָא דַּייָ, בְּחֶלְמָא--יַעֲקוֹב; וַאֲמַרִית, הָאֲנָא.

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר לִי מַלְאָכָה דַיְיָ בְּחֶלְמָא יַעֲקב וַאֲמָרִית הָא נָא:

[ירושלמי (קטעים)] עָנֵי יַעֲקב בִּלְשַׁן קוּדְשָׁא וַאֲמַר הִנֵנִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 359]):

"ויאמר אלי מלאך של ה׳ בחלום: יעקב, ואמרתי: הנני."

-          תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ענה יעקב בשלון הקודש ואמר הנני:"

-          כתוב באותו הספר פירוש נפלא על ירושלמי (קטעים) בִּלְשַׁן קוּדְשָׁא:

ובתרגום ירושלמי כתב, וז״ל:  עני יעקב בלשן קודשא, ואמר הנני.  עיין בחומש תורה שלמה, (במילואים לכרך ט עמ' קן),  ועיין בספר אהבת יונתן , בסוף חלק ויקרא, לקוטי שושנים, שהביא מהספר קטורת הסמים, שכתב: דהוצרך יעקב לדבר בלשון הקודש באמרו ״הנני״, כי המלאך אינו מבין בלשון ארמית, כדאי׳ בשבת (יב.). ועוד עיין מה שהביא התו״ש שם, בענין לשון הקודש, מדברי הרמב״ן שמות ל יג,  הא דנקרא ״לשון הקודש״, מפני שדברי תורה והנבואות,  וכל דברי קדושה, בלשון ההוא נאמרו וכו׳, ע״ש. ועוד דעת הרמכ״ם במורה , (מורה נבוכים) שהוא ע״ש ״קודש״, מפני שבזה הלשון לא תמצא בו שמות לאבר הבעילה בזכר ובנקבה, ולא לטפה, ולשתן ולצואה, רק בכינוי.

ובספר שם משמואל מצאתי הסבר נפלא, שלשון הקודש נקרא כן, מפני שהוא הלשון היחיד במינו, שכשאדם ידבר בלשון נוכח עם הזולת, שיש בו חילוק בין זולת זכר לנקבה. כמו, לדוגמא, שלזכר אומרים ״דבר׳׳ ולנקבה אומרים ״דברי״. וטעם השינוי הוא: כדי שהשומע (השלישי),  יבין וירגיש שמדברים עם אישה, ולא ייתן להמדבר להתייחד עם אישה פנויה, ולבוא לידי איסור יחוד, ודפח״ח."

ב' תרגומים דומים למקרא.