פירוש הגמרא - זֶבַח רְשָׁעִים, תּוֹעֵבָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בגמרא, מסכת זבחים, דף ז' ע"ב, פסוק שבספר [משלי כא כז]:

[משלי כא כז] זֶבַח רְשָׁעִים, תּוֹעֵבָה;    אַף, כִּי-בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.

רש"י מפר בכשר לזה, בגמרא:

עולה דורון היא - אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש אלא אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו:

-          במילים שלי, ולעניות הבנתי, אחרי עבירה עשה מביאים קורבן עלה. וגם אחרי עבירה לא תעשה,

מביאים קורבן חטאת. אבל, הבאת הקורבן היא לא המעשה העיקרי: לפני הקרבן יש לעשות תשובה, ז"א, לתקן, לחזור על העבירה. ללא תשובה שלפני הקרבן, זֶבַח רְשָׁעִים, תּוֹעֵבָה , ז"א, הקורבן לא רק שלא עטזר ולא מתקבל ברצון על ידי הקב"ה, אלא הקרבן תּוֹעֵבָה ((נ') נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב; עבודת אלילים -BABYLON).

בימינו אין יותר קורבנות, בגלל שאין בית המקדש. אבל, במקום קורבנות יש תפילות להקב"ה.

אפשר אולי להגיד, שגם לגבי התפילות להקב"ה, זֶבַח רְשָׁעִים, תּוֹעֵבָה. ז"א, אם יהודי לא עשה תשובה, לא תיקן את העבירות עשה ואל תעשה שלו, אין על אותו היהודי להתפלל! מפני ש- זֶבַח רְשָׁעִים, תּוֹעֵבָה .

לכן, על כול יהודי לעשות תשובה, לעשות חשבון נפש, כול הזמן, כול רגע, על המעשים שלו, ולתקן אותם במידת הצורך. התשובה, חשבון הנפש, התיקון, אמורים להיות כול הזמן, וגם על כולם, כול היהודים מפני ש:

[קהלת ז כ] כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ--אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא. 

אפשר אולי עוד להוסיף, נהיגה היא מקור מתמיד של עבירות, גם עשה, וגם על תעשה. להן, להיזהר ביותר בזמן הנהיגה!