בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת
ויצא:
[בראשית ל כא] וְאַחַר, יָלְדָה בַּת;
וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, דִּינָה.
[תרגום אונקלוס] וּבָתַר
כֵּין, יְלֵידַת בְּרַתָּא; וּקְרָת יָת שְׁמַהּ, דִּינָה.
[תרגום יונתן] וּמִן
בָּתַר כְּדֵין יְלֵידַת בְּרַת וּקְרַת יַת שְׁמָהּ דִינָה אֲרוּם אַמְרַת
דִין הוּא מִן קֳדָם יְיָ דִיהוֹן מִנִי פַּלְגוּת שִׁבְטַיָא בְּרַם מִן רָחֵל
אַחֲתִי יִפְקוּן תְּרֵין שִׁבְטִין הֵיכְמָא דִנְפָקוּ מִן חָדָא מִן אַמְהָתָא
וּשְׁמִיעַ מִן קֳדָם יְיָ צְלוּתָא דְלֵאָה וְאִיתְחַלְפוּ עוּבָּרַיָא
בִּמְעֵיהוֹן וַהֲוָה יָהִיב יוֹסֵף בִּמְעָהָא דְרָחֵל וְדִינָא בִּמְעָהָא
דְלֵאָה:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 349]):
" ואחד כך
ילדה בת,
ותקרא
את שמה ׳׳דינה״,
כי אמרה דין
הוא
מלפני
ה׳ שיהיו
ממני
מחצית
השבטים,
אך
מן
רחל
אחותי יצאו
שני
שבטים,
כמו
אשר
יצאו
מן
אחת
מן השפחות
שילדו
שנים
שנים,
ונשמע מלפני
ה׳ תפילת
לאה,
והתחלפו
העובדים
במעיהם,
ויהי נתון
יוסף
במעיה
של
רחל,
ודינה
במעיה
של לאה."
-
תוספת
תרגום יונתן רחבה וחשובה ביותר:
אֲרוּם אַמְרַת דִין הוּא
מִן קֳדָם יְיָ דִיהוֹן מִנִי פַּלְגוּת שִׁבְטַיָא בְּרַם מִן רָחֵל אַחֲתִי
יִפְקוּן תְּרֵין שִׁבְטִין הֵיכְמָא דִנְפָקוּ מִן חָדָא מִן אַמְהָתָא
וּשְׁמִיעַ מִן קֳדָם יְיָ צְלוּתָא דְלֵאָה וְאִיתְחַלְפוּ עוּבָּרַיָא
בִּמְעֵיהוֹן וַהֲוָה יָהִיב יוֹסֵף בִּמְעָהָא דְרָחֵל וְדִינָא בִּמְעָהָא
דְלֵאָה שבעברית כי
אמרה
דין
הוא
מלפני
ה׳ שיהיו
ממני
מחצית
השבטים,
אך
מן
רחל
אחותי יצאו
שני
שבטים,
כמו
אשר
יצאו
מן
אחת
מן השפחות
שילדו
שנים
שנים,
ונשמע מלפני
ה׳ תפילת
לאה,
והתחלפו
העובדים
במעיהם,
ויהי נתון
יוסף
במעיה
של
רחל,
ודינה
במעיה
של לאה.
-
לאה
עשתה מעשה למופת, דאגה לאחותה רחל, שלא תהיה פחות מהשפחות. השפחות ילדו כול אחת
שני בנים ליעקב, כך גם רחל
תלד שני בנים ליעקב.
-
היום
יש מוסג אם ביולוגית, האם שמביציתה יצא הולד. ויש מוסג אם פונדקאית, אישה המגדלת
ברחמה
עובר עבור (בשביל) אישה
אחרת (BABYLON).
יכול להיות שלפי הגדרות
אלה, לאה היא האם הביולוגית של יוסף, ורחל אמו הפונדקאית!
-
מצאתי
על הנושא הזה במאמרו של הרב שלמה מן ההר זצ"ל (הרב שלמה זלמן
מן-ההר [י"ג בתמוז תרע"א – כ"ו באלול תש"ס, 9 ביולי 1911 – 26 בספטמבר 2000] היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך
ארבעים שנה ומחנך.):
אם פונדקאית - מי היא? האם
לפי הדין?
" וזה לשון מהרש"א בחידושי אגדות נידה
לא. דיבור המתחיל "ואת דינה בתו תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים וכו'
". יש להקשות דהא דינה זכר היה ונהפך לנקבה כדאיתא פרק הרואה )ברכות ס.(, ואם
כן עיקר יצירתה זכר היה ולאה הזריעה תחילה ונהפכה לנקבה )וזה על פי התירוץ הראשון
שם בגמרא( על ידי תפילת האימהות. והרא"ם תירצה בדחוקים. ובשם ספר פענח רזי
שמעתי לתרץ, הא דנהפכה דינה לבת, היינו שהזכר שבבטן לאה ניתן בבטן רחל והנקבה
שבבטן רחל ניתן בבטן לאה דהשתא את שפיר עיקר יצירתה של דינה נקבה, עכ"ד. וכן
מוכיחים דברי הפייטן ביוצר )בקרובות( של יום
ראשון של ראש השנה: עובר להמיר בבטן אחות, חֻשָ בָ ה כהיום זִכְ רָ ה לְהֵ ָאחוֹת, סילוף דינה בִ יְהוֹסֵ ף לְהַ נְחות, ותו לא
מיד, עד כאן לשון המהרש"א. לפי דברי מהרש"א אלה מוכח בבירור שהאם שילדה
היא האם לפי הדין, שהרי יוסף נחשב בכל מקום לבנה של רחל ולא לבנה של לאה שבבטנה
נוצר יוסף לראשונה ואמנם בגמרא ברכות )ס.( שמזכיר מהרש"א מפורש שדינה היא
שנוצרה מתחילה כזכר בבטן לאה אבל נתהפכה בבטנה לנקבה, ובתירוץ ראשון שם בגמרא שזה
מעשה ניסים שלא כדרך הטבע שהפכה הקב"ה אחרי תפילתה של לאה, ובתירוץ שני שהיה
זה עוד בתוך ארבעים יום לקליטת הזרע בבטנה, לפני שנגמרה יצירת הוולד, שאז תפילה
מועילה, ובלבד שהאב והאם
הזריעו ביחד. מכאן שסוגיות חלוקות הן כיצד לבאר את לידתם של דינה ויוסף? ומלשון המהרש"א נראה שהוא תופס עיקר
סוגית הגמרא בנידה, ופירוש זה של פענח רזי. ואולי סוגית הגמרא בברכות חולקת וסוברת
שהיצירה בבטן האם, היא הקובעת מי תהיה האם לפי ההלכה, אלא שאין זה מוכח, ואפשר
לומר שהיא לא רצתה להיכנס לבעיה זאת, והיא סוברת שכדאי היא תפילת האימהות הקדושות
שייעשה נס כזה לשנות את העובר מזכר לנקבה. ובמטה לוי מפרש גם כן את דבר הפייטן כמו
שפירש המהרש"א, שהוציא המלאך את העוברים והחליף אותם, ונתן את דינה ללאה ואת
יוסף לרחל. אבל במעשה אורג שם מביא בשם הר"ז היידנהיים גירסא אחרת בפיוט,
ומפרש שהקב"ה הפך את יצירת הולד בבטן לאה, שכבר נוצר זכר ונהפך אח"כ
לנקבה בבטנה, וכן הביא שם גם מבראשית רבה )פרשה ע"ב ו(, שהעובר שבבטן לאה
נתהפך מזכר לנקבה. ושמא נראה להם מפשוטו של מקרא שרחל נתעברה רק אחרי שלאה ילדה את
דינה, ולפירוש
המהרש"א נצטרך לומר שלאה ורחל נתעברו בזמן אחד שלא כפשוטו של מקרא. וכן גם
הט"ז בפירושו דברי דוד על רש"י בתורה, וגם מהר"ל מפרש בפירושו גור
אריה על רש"י בתורה וכותבים כדברי בראשית רבה שהזכר בבטנה של לאה נהפך לנקבה."
-
מצאתי
עוד מאמר "קביעת הורות בלידה פונדקאית" מאת הרב עו"ד ירון
אונגר ופרופ' יובל סיני, בס"ד, ז' ניסן תשע"ג (91/3/1/91), המרכז
ליישומי משפט עברי, המכללה האקדמית נתניה:
"הראיה מדינה בת לאה. אחת הראיות
המפתיעות לעמדה הגורסת שהיולדת היא האם, מקורה במסורת אגדית המתארת לידה פונדקאית
קדומה, שהתרחשה באורח פלאי. לפי מסורת זו, לאה אמנו נשאה ברחמה בן בהריונה האחרון,
בעוד שאחותה, רחל אמנו, נשאה בת ברחמה. לאה ראתה בנבואה שליעקב יהיו שנים עשר
בנים, ומאחר שבשעת ההריון כבר היו לו עשרה בנים (שישה מלאה, שניים מבלהה ושניים
מזלפה). מאחר שלאה הבינה שאם היא תלד בן, יהיה זה הבן האחד-עשר של יעקב, ואחותה תלד לו רק בן אחד, פחות אפילו מן
השפחות, שילדו לו שני בנים כל אחת, היא התפללה שלא ייולד הבן שברחמה, וכך יהיו
לרחל שני בנים. לפי מסורת אחת, שינה העובר שברחמה של לאה את מינו והפך לבת , ולפי מסורת אחרת, מכוח תפילתה של לאה התחלף
העובר שברחמה עם הבת שברחמה של רחל - . וזה לשון מדרש "שכל טוב" בעניין
זה: אמר רב חנינא בן
פזי: נתכנסו כל האמהות ואמרו: דיינו, תִ פקד גם זו. לכך נאמר:
"ואחר ילדה בת". כלומר, לאחר שנתפללה לאה ואמרה: יהי
רצון שיהא עובר בבטני נקבה, כדי שתלד רחל אחותי זכר, שלא תהא פחותה מן השפחות,
שילדה כל אחת ב' שבטים. מכאן
שנתחלפה דינה בבנימין. והייתה תפלה זו אחר שנולד יוסף. אבל מקצת רבותינו דרשו שנחלפה
ביוסף. לפי אגדה זו, דינה
הייתה בתה הגנטית של רחל אך בתה מלידה של לאה, בעוד שבנימין או יוסף, היה בנה הגנטי של לאה, אך בנה מלידה של רחל. מן העובדה שבתורה מוכרת דינה כבתה של לאה
בעוד שיוסף ובנימין מוכרים כבניה של רחל,
הסיקו
רבים, שהאם היא היולדת. ואולם, יש הדוחים
את הראיה מלידתה של דינה משום ש"אין למדין הלכה מאגדה"
. אחרים דוחים
ראיה זו משום שלטענתם, "אין להוכיח כלל ממעשה נסים",
ויש
מי שטען, שגם אם ניתן היה להגיע למסקנה הלכתית מדברי אגדה, האגדה הנזכרת אינה
מוכיחה דבר משום שייתכן להסביר, שמבחינת המטען הגנטי, כל אחת מן האחיות שמרה על
המטען שהעבירה לעובר שברחמה, ורק מינו של הילוד הוחלף."
-
אני
מבין שזאת סוגיה מסובכת, שנלמדה על ידי הרבה פוסקים. אבל, הסוגיה נלמדת, אפילו
שהיא קשה
ומסובכת, ויכול להיות שיש
לה הרבה השלכות.
-
הפסוק
הזה, ותרגום יונתן, הם מקור להלכות עכשוויות בנושא אם פונדקאית.
למשל, רחל נחשבת אם יוסף.
אני מבין שזה בסיס להלכה שהאם הפונדקאית היא אם הנולד, וההורים הביולוגיים חייבים
לאמץ את הנולד. ויש עוד.
-
יכול
להיות שפסוק זה, הוא עוד הוכחה, כמה התורה נצחית. דברים שהקב"ה הורה לכתוב
אותם לפני
כ-3,500 שנה אקטואליים
היום, ומתנהגים היום לפיהם. דברים אלה היו פחות אקטואליים לפני חמישים שנה, ופתאום
הפכו לאקטואליים ביותר! ויש כנראה הרבה דוגמאות כאלה.
ב' תרגומים
דומים למקרא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה