פירוש התורה - וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית ל כג] וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.

[תרגום אונקלוס]  וְעַדִּיאַת, וִילֵידַת בַּר; וַאֲמַרַת, כְּנַשׁ יְיָ יָת חִסּוּדָי.

[תרגום יונתן] וְאִיתְעַבָּרַת וִילֵידַת בַּר וַאֲמָרַת כְּנַשׁ יְיָ יַת חִיסוּדִי וְהֵיכְדֵין עָתִיד יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְיוֹסֵף לְמִכְנוֹש יַת חִיסוּדָא דְמִצְרַיִם מֵעַל בְּנֵי יִשְׁרָאֵל וּלְמִגְזַר יַתְהוֹם מֵעִיבְרָא לְיַרְדְנָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 350]):

"ותהר (ותהרה) ותלד בן ותאמר: אסף ה' את חרפתי, וכמו כן עתיד יהושע בנה של יוסף לאסוף את חרפת מצרים מעל בני ישראל, ולגזור אותם מעבר הירדן (למול אותם מעבר הירדן, לפני כניסתם של עם ישראל  לארץ ישראל)."

-          תרגום יונתן מוסיף עָתִיד יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְיוֹסֵף לְמִכְנוֹש יַת חִיסוּדָא דְמִצְרַיִם מֵעַל בְּנֵי יִשְׁרָאֵל וּלְמִגְזַר

יַתְהוֹם מֵעִיבְרָא לְיַרְדְנָא שבעברית עתיד יהושע בנה של יוסף לאסוף את חרפת מצרים מעל בני ישראל, ולגזור אותם מעבר הירדן.

אולי, תרגום יונתן מדגיש את חשיבות ברית המילה אצל עם ישראל. וכמה חרפה וביזיון לחיות ללא ברית מילה, כמו בגלות מצרים, חִיסוּדָא דְמִצְרַיִם שבעברית חרפת מצרים.

וזה נכון ביותר גם בימינו.

-          מעניין אולי, שתרגום יונתן מזכיר את יהושע ולא את שמואל הנביא, שהמליך את מלכי ישראל

הראשונים, שאול ודוד. גם שמואל הנביא הוא בן שבט אפרים.

יכול להיות שיש כאן רמז על סדר עדיפויות אצל עם ישראל: ההיבט הרוחני, אמונתי, הקשר הישיר עם הקב"ה קודם, בא לפני ההיבט הפוליטי, אולי הגשמי, האירגוני בעם ישראל.  

ב' תרגומים דומים למקרא.