בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת
ויצא:
[בראשית כט לב] וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד
בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן: כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה
בְּעָנְיִי--כִּי עַתָּה, יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי.
[תרגום אונקלוס]
וְעַדִּיאַת לֵאָה וִילֵידַת בַּר, וּקְרָת שְׁמֵיהּ רְאוּבֵן: אֲרֵי
אֲמַרַת, אֲרֵי גְּלֵי קֳדָם יְיָ עֻלְבָּנִי--אֲרֵי כְּעַן, יִרְחֲמִנַּנִי
בַּעְלִי.
[תרגום יונתן]
וְאִתְעֲבָּרַת לֵאָה וִילֵידַת בַּר וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ רְאוּבֵן אֲרוּם גְלֵי
קֳדָם יְיָ עוּלְבָּנִי אֲרוּם כְּדוּן יְרַחֲמִינַנִי בַּעֲלִי וְהֵיכְמָא
דְאִתְגְלֵי קֳדָם יְיָ עוּלְבָּנִי הֵיכְדֵין יֶהֱוֵי גְלֵי קֳדָמוֹי
עוּלְבַּנְהוֹן דְבָנַי כַּד יְהוֹן מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּאַרְעָא דְמִצְרָאֵי:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 341]):
"ותהר לאה
ותלד
בן, ותקרא שמו
׳׳ראובן״,
כי גלוי
עלבוני לפני ה׳,
ועתה יאהבני
אישי, וכמו
כן יתגלה
וייתבע
עלבון של
בני, כשיהיו
משתעבדים בארץ
מצרים."
-
לפי
תרגום יונתן, ברור שרוח הקודש הייתה מעל לאה, והיא עשתה רצון ומצוות ה'. זאת הייתה
הבחירה
החופשית שלה.
-
לפי
המקרא, ולפי התרגומים, לאה הייתה ברמה רוחנית גבוהה ביותר: למרות הכול, היא רצתה
ועשתה
מה שביכולת כדי שיעקב יאהב
אותה. גם זאת הייתה הבחירה החופשית שלה.
-
שאלה:
למה חז"ל אומרים רק 'בזכות האבות'? הרי גם לאימהות יש חלק גדול ביותר בקיום
עם ישראל?
תשובה: כן, גם בזכות האימהות
נגאל עם ישראל במצרים. יכול להיות שדבר זה פחות ידוע, אולי בגלל תוכן התפילות,
'בזכות אבותינו', אבל 'אבותינו' כולל גם 'אמאהותינו'.
מצאתי באתר http://www.dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=1900
:
"במה קשורות ארבעת האמהות,
לכוסות של היין?
הדבר הראשון שצריכים לדעת,
שחז"ל אומרים לנו – יצאנו ממצרים בזכות האבות הקדושים, וגם בזכות האמהות,
שנאמר (שיר השירים ב, ח): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים אלו האבות הקדושים מְקַפֵּץ
עַל הַגְּבָעוֹת אלו האמהות הקדושות .
בלעם אומר (במדבר כג,
ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ..
אומר רש"י - כי
מראש צרים הראינו. אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם, ואני רואה אותם
מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות.
יוצא איפה, שכל גאולת
מצרים, הייתה גם בזכות האבות - שלושת המצות, וגם בזכות האימהות -ארבעת
הכוסות.
הגאון מוילנא (הגר"א),
בביאורו לאגדה של פסח כותב:
שבזכות ארבעה דברים נגאלו
עם ישראל ממצרים: האחד - סבל מצרים, הדבר השני – זכות אבות, הדבר השלישי – זכות האמהות
, והדבר הרביעי – התשובה שעשו.
שואל הגאון מוילנא – היכן
נרמז, שבזכות האמהות נגאלנו?
שנאמר (שמות כב,
כד): וַיִּזְכֹּר אֱלֹוקים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת
יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב - אֶת אַבְרָהָם הכוונה גם
לאמא... ואצל יעקב אבינו נאמר וְאֶת יַעֲקֹב – ו' נוספת, היות
וליעקב אבינו היו שתי נשים, לכן חוץ מ- 'את' יש לו גם ו' החיבור – אחד
כנגד רחל ואחד כנגד לאה.
אומר השפת אמת – זה מצוין
עם דברי הגמרא (מסכת שבת נה, א): ושמואל אמר תמה זכות אבות...
אומר המהר"ל – גם אם
תמה זכות אבות, נותרה לנו זכות האמהות, מהי?
ארבעת הכוסות, שאנחנו
שותים בליל הסדר... לומר לנו, שגם אם תמה זכות האבות, זכות האמהות עדין
קיימת, ולכן אנחנו שותים ארבעה כוסות, בליל הסדר.
מה הכוונה, שבזכות האבות והאימהות,
נגאלו עם ישראל ממצרים?!
בזכות זה, ששמרו על
הצניעות, כמו שמובא בחז"ל – שרה ירדה למצרים , ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף
ירד למצרים, ונגדרו כל הזכרים בזכותו .
אומר המהר"ל:
לכן נאמר (תהלים פ,
ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ – יציאת מצרים, נמשלה לגפן
בדווקא, כי אין לך אילן, שלא מקבל הרכבה, חוץ מן הגפן, ולכן כשמשתדכים בני
זוג, אומרים עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן שלא יהיו מורכבים,
בשום דבר אחר.
היות ובמצרים, עם ישראל
היה גדור בעריות, חוץ מאישה אחת שחטאה, ופרסמה הכתוב...(שלומית בת דברי) ... יוצא,
שעם ישראל היה גדור בעריות, ולא היה בו עניין רח"ל, של 'הרכבה' עם מישהו
אחר...
היות וכך, בליל הסדר שותים
ארבעה כוסות של יין בדווקא, כי יין , הוא הדבר שמסמל את העניין של חוסר הרכבה,
במין שאינו במינו.
ולכן כשעם ישראל יצא
ממצרים, נאמר בו גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ... הבחינה של עם ישראל,
נקראת בחינה שלגֶּפֶן.
האישה
נמשלה לגפן, שנאמר (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה
בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ ... ולכן עם ישראל, שיצא גדור מן העריות, לכן השתייה
של ארבע כוסות בליל הסדר, מסמלים את העניין הזה, של זכות האימהות הקדושות,
שנמשלו דווקא לגפן.
והיות ונאמר, שבזכות נשים
צדקניות, נגאלו עם ישראל ממצרים, לכן עם ישראל במצרים, נקרא בשם גֶּפֶן
מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וזה זכותן של האימהות הקדושות, שעמדו בניסיון
הקשה, שהיה לעם ישראל במצרים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה