בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת שלח:
[במדבר יד יט] סְלַח
נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה
מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.
[תרגום אונקלוס] שְׁבוֹק
כְּעַן לְחוֹבֵי עַמָּא הָדֵין כְּסַגִּיאוּת טָבְוָתָךְ וּכְמָא דִּשְׁבַקְתָּא
לְעַמָּא הָדֵין מִמִּצְרַיִם וְעַד כְּעַן׃
[תרגום יונתן] שְׁבוֹק
כְּדוֹן לְסוּרְחָנוּת עַמָא הָדֵין כִּסְגִיאוּת טֵבְוָותָךְ וְהֵיכְמָא
דְשָׁרִיתָא לְעַמָא הָדֵין מִן זְמַן דִנְפָקוּ מִמִצְרַיִם וְעַד כְּדוֹן:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 229]):
עזוב
עתה לעון
העם הזה,
כרב
טובך, וכאשר התרת
לעם הזה
מזמן שיצאו ממצרים
ועד עתה.
שְׁבוּקוּ (סנהדרין
קי ב) - הַנִּיחוּ
-
מעניין
אולי, כתוב במקרא סְלַח, כתוב בתרגומים שְׁבוֹק שבעברית הניח,
עזוב.
זה מביא אותי לחשוב בכיוון
חדש בשבילי, מה זה סְלַח, לפי התרגומים. סְלַח לפי התרגומים
לעזוב, להניח. ז"א, לסלוח זה להניח, לעזוב, לשכוח, להוציא מן הלב ומן
השכל, מן הזיכרון, כאילו לא היה ולא קרה. ז"א, לסלוח זאת פעולה עמוקה בליבו
של אדם, פעולה שנוגעת בנשמה שלו. לכן, ראוי ורצוי להשתמש במילה לסלוח בזהירות
ובכבד רב, ובמיוחד להשתדל ולא להגיע למצבים שעלינו להשתמש במילה 'סליחה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה