יום ראשון, 15 באוגוסט 2021

[במדבר יג כד] לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

 דברים חיים רחמים

                כתוב בספר במדבר, פרשת שלח:    

[במדבר יג כד] לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] לְאַתְרָא הַהוּא קְרָא נַחְלָא דְּאֶתְכָּלָא עַל עֵיסַק אֶתְכָּלָא דְּקָצוּ מִתַּמָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] לְאַתְרָא הַהוּא קָרוּ נַחְלָא דְאַתְכְּלָא עַל עֵיסַק עוֹבַרְתָּא דְקָצִיצוּ מִתַּמָן בְנֵי יִשְרָאֵל וַהֲוָה חַמְרָא נָטֵיף מִנֵיהּ כְּנַחְלָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 213]):  

למקום ההוא קראו נחל אשכול, על עסק האשכול שכרתו משם בני ישראל, והיה היין נוטף ממנו כנחל.

-        תירוץ פיוטי ביותר!

כתוב בוויקיפדיה על נחל אשכול he.wikipedia.org/wiki/נחל_אשכול:

>זיהויו של נחל אשכול שנוי במחלוקת. רבי יהוסף שוורץ, בעל "תבואות הארץ", סבור כי נחל אשכול הוא נחל שורק והוא כותב: "למערב חברון ואדי אזראר, ולפי דעתי הוא נחל אשכול (במדבר י"ג כ"ג) והוא נחל שורק הנזכר בשמשון (שופטים ט"ז ד') ומצאתי בתנחומא פרשת שלח לך שנחל אשכול נקרא כן על שם אשכול בעל-ברית אברהם (בראשית י"ד י"ג) שלקחו האשכול ממקומו עד כאן, הנה מוכח שבמחוז חברון הנחל". למרות זאת, במפה ששירטט מצוי נחל אשכול צפונית לחברון במיקום של נחל תלם.

אשתורי הפרחי, בספרו "כפתור ופרח", כותב: "ונחל אשכול לצפון ההר, ששם היה חברון ומערת האבות הקדושיםבהערה לפסקה זו נאמר: "נחל קרוב לחברון. יש כמה ואדיות סביב חברון, ואין הסכמה איזה מהן נקרא בפי המרגלים נחל אשכול".

אברהם משה לונץ, בספרו "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה", סבור כי "נחל אשכול הוא הנחל אשר העיר חברון עומדת בו". אבל הוא מוסיף: "אך התרים (התיירים) האחרונים הראו בראיית נכוחות כי יותר נכון לקבוע את מקומו אצל מקום הנקרא: תֻלֵילַתְּ אלענב (תלי הענבים) הסמוך לבאר שבע."

לפי מדרש במדבר רבה, נחל אשכול נקרא אמנם באופן פשוט על שמו אשכול, רעו של אברהם, אך למעשה הוא נקרא על שם המאורע שהתרחש בנחל מאות שנים אחר כך, לקראת כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל, כמתואר בספר במדבר.

" למקום ההוא קרא נחל אשכול" זש"ה "מגיד מראשית אחרית" שהכל צפוי היה לפני הקב"ה אשכול אוהבו של אברהם היה ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו".

הגר"א ביאר שבהתחלה הנחל נקרא "נחל אשכל" בכתיב חסר על שם אשכל האדם, ואחרי סיפור המרגלים נקרא "נחל אשכול" בכתיב מלא על שם אשכול הענבים.<

לפי זה, אין שום קשר בין נחל אשכול, על יד עיר חברון, לבין העיר אשקלון, נמל על שפת הים התיכון. שם העיר אשקלון בא ממילה 'שקל', מידת משקל, סימן לעיסוק העיקרי של העיר אשקלון, נמת על שפת הים התיכון. עיר אשקלון היא בין הערים העתיקות בארץ ישראל. כאשר שם נחל אשכול בא מהמילה 'אשכול' ענבים שהמרגלים מצאו בארץ ישראל.

ב' תרגומים דומים למקרא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה