[במדבר יב ב] וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהוָה.

 דברים חיים רחמים

            כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך: 

[במדבר יב ב] וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַרוּ הַלְחוֹד בְּרַם עִם מֹשֶׁה מַלֵּיל יְיָ הֲלָא אַף עִמַּנָא מַלֵּיל וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ׃

[תרגום יונתן] וְאָמְרוּ הַלְחוֹד בְּרַם עִם משֶׁה מַלֵיל יְיָ דְאִתְפְּרַשׁ מִתַּשְׁמִישׁ דְעָרִיס הֲלָא אוֹף עִמָנָא מַלֵיל וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית:

ואמרו, אבל לבד עם משה דיבר ה', שהוא (משה רבינו ע"ה) פרש מתשמיש המיטה, הלא גם אמנו דיבר (ה') ונשמעו (דברים אלה) לפני ה'.

-        פסוק זה מחזק את ההנחה שכתבתי בפסוק הקודם:

לעניות דעתי, מעשה משה רבינו ע"ה היה מכוח תפקידו כמנהיג עם ישראל. הוא היה מדבר לעתים דחופות, כמעט כול יום עם

הקב"ה. לחן, היה צריך להיות רחוק מאישה.

-        השאלה שבפסוק זה נכונה ואמתית. יכול להיות שהתשובה היא שמחשבות הקב"ה הן לא שלנו, והדרכים שלו הן לא שלנו. יכול

להיות תירוצים: תפקידו של משה רבינו ע"ה לא היה דומה לתפקידיו של אהרון ע"ה ומרים ע"ה, אולי היו עוד סיבות שבגללם משה רבינו ע"ה התרחק מאשתו ציפורה, אולי משה רבינו ע"ה ראה בנבואתו, ברוח הקודש, שזה מה שעליו לעשות, לטובת בני ישראל, ואולי עוד.