[במדבר יב יד] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף.

 דברים חיים רחמים

             כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך: 

[במדבר יב יד] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה וְאִלּוּ אֲבוּהָא מִנְזָף נְזַף בַּהּ הֲלָא תִתְכְּלֵים שִׁבְעָא יוֹמִין תִּסְתְּגַר שִׁבְעָא יוֹמִין מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וּבָתַר כֵּן תִּתְכְּנֵישׁ׃

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וְאָבִיהָ אִילוּ מַנְזִיף נְזַף בְּאַנְפָּהּ הֲלָא הֲוָה מִכְסְפָה וּמִיטַרְדָא שִׁבְעָתֵי יוֹמִין וּכְדֵין דְנַזְפָה בָּהּ מִן דִינָא דְתִכְסוֹף אַרְבֵּיסַר יוֹמִין אֱלָהֵן מִסְתְּיָה דְתִטְרַד שִׁבְעָתֵי יוֹמִין מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וַאֲנָא מְעַכֵּב בְּגִין זְכוּתָךְ עֲנָנֵי יְקָרִי וּמַשְׁכְּנָא וַאֲרוֹנָא וְכָל יִשְרָאֵל עַד זְמַן דְתִיתְּסֵי וּמִבָּתַר כְּדֵין תִּתְכְּנַשׁ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 195]):  

ויאמר ה׳ אל משה, ואביה, אילו גער גער בפניה, הלא הייתה נכלמת ומגורשת שבעת ימים, ועתה שגער בה (שכינה), מן הדין (היה) שתכלם ארבעה עשר ימים, אך דיה שתגרש (רק) שבעת ימים מחוץ למחנה, ואני מעכב בגלל זכותך ענני כבודי ומשכן וארון וכל ישראל, עד עת שתתרפא, ואחר כך תאסף .

-        יש אולי דבר חשוב ומעניין בפסוק זה, דבר מוסבר בהרחבה בתרגומים: הקב"ה משווה את עצמו לאבא, לאב המשפחה, כפי

שאבא היה עושה, אף הקב"ה עושה. ברור שזה משל כדי להקל הבנת הנושא על ידי בני האדם. אבל, אפשר אולי להרחיב, ולהגיד שאבא מקבל את סמכותו במשפחה ישירות מהקב"ה, בדומה למשל שבפסוק זה.

ב' תרגומים דומים למקרא.